ברית יעקב חלק א רמ

וע"כ דגם גבי היזק בנכסי' חייב. יבאר דברי המרדכי בשם רבינו מאיר ויפלפל בהא דהובא בחו"מ (סי' קע"ו סעי' י"ח). משיג על הבית מאיר דהיזק גוף לא מפטר בבעלים והביא ראיות לזה. מפלפל בהא שכתב הש"ך דבור ואש אינן דנין בזמה"ז והשגה על קצוה"ח

סימן קו תשובה לחכם אחד ישוב לקושית הגאון רע"א ז"ל על ריטב"א בקידושין (דף נ"ד). וישוב דברי הר"ן בכתובות (דף צ"ו) שתמה הגאון הנ"ל בזה ופלפול בזה וישוב לקושיא בב"ב (דף קכ"ג) וישוב לדברי הרשב"ם בב"ב (דף קל"ח)

סימן קז יבאר הפרש שבין יאוש להפקר. ויבאר כל חילוקי דינים שבין יאוש להפקר. הפקר מהני לקרקע ויאוש לא מהני לקרקע. יבאר אי מהני יאוש לפירות של קרקע הגזולה. תמיה' על הרב המגיד (פ"ט מה' גזילה ה' ח'). יבאר אי מהני יאוש לעציץ שאינו נקוב שהוי כקרקע. הפקר בטעות לא מהני ויאוש טעות מהני. יבאר דברי התוס' בב"ק (דף קט"ז). וקושיא בכריתות וישוב לזה

סימן קח ביאור ירושלמי ב"ק (פ"ד ה' ח'). ובסנהדרין (פ"ו ה"ב). השגה על מחבר שעה"מ (סי' כ"ה)

סימן קט הפקר לא מהני בדבר שלא בא לעולם יאוש מהני אף לדבר שלא בא לעולם. יבאר דברי הרמב"ם (פ"ב מה' נדרים) דהפקר משום נדר. ביאור דברי הר"ן בנדרים (דף פ"ה) ישוב קושית התוס' בפסחים (דף מ"ו). השגה על קצוה"ח. יאוש מהני אע"ג דלא אתי ליד זוכה. ואם רוצה לחזור בעי קנין כמו בהפקר ומביא ראיות בזה

סימן קי תשו' לחכם אחד. אם נתערב חתיכה נבלה שלו ברוב חתיכות כשרות של חברו אם ישולם לו דוקא חתיכה מתוך התערובות. אע"ג דנהפך לחתיכה כשרה דבטל ברוב. או שישלם חברו רק דמים דמי נבלה. גם אם חברו נותן לו חתיכה מתוך התערובות אם צריך חברו לשלם דמים מה ששוה יותר חתיכה כשרה מחתיכה נבלה. מפלפל בזה בראיות מש"ס דילן וירושלמי. ומבאר דתליא במחלוקת בתוס' ב"ק (דף ק"א) ובש"ך שחולק בזה בחו"מ (סי' שצ"א ס"ק ב')

סימן קיא ביאור דברי הראב"ד בהשגות (פ"ה מה' רוצה ה' ו') ופלפול בזה

סימן קיב ישוב לקושית הש"ך בחו"מ (סי' פ"ג) על הרמ"א (בסי' קכ"ט) שפוסק דאין הלוה נאמן לומר פרעתי אם יש ערב קבלן והמלוה נשבע ונוטל והש"ך פוסק דנאמן הלוה לומר פרעתי ומפטר הקבלן. יבאר דיש לדון כפסק הרמ"א ומפלפל בזה וישוב לקושית התומים (בסי' קכ"ט)

סימן קיג תשו' לחכם אחד. קושיא בב"ק (דף ל"ה) וישוב לזה. ופלפול בסוגיא דשם בשיטות הרא"ש וישוב דברי הש"ע בחו"מ (סי' פ"ח סעי' י"ב) מה שהקשה הש"ך (בסי' ת' סעי' ג'). וישוב קושית הרא"ש. השנה על המוהרש"א בב"ק (דף מ"ו) שכתב דין מחודש בשור שהי' רודף אחר חברו זה אומר שורך מזיק וזה אומר בסלע לקה אם הודה המזיק לא מקרי מודה בקנס דאע"ג דלא קי"ל כרבי אחא אם הודה לא מקרי מודה בקנס. דהא איכא סהדי שרדף אחריו והוא מודה דנעלם ממנו גמ' ערוכה

סימן קיד ישוב לדברי ר"ת בקידושין (דף ג') שהקשה עליו הש"ך בחו"מ (סי' קכ"ג) ודחה דברי ר"ת. מישב דברי ר"ת ודוחה דברי הש"ך. השגה על התומים (סי' קכ"ג). ישוב למה שהקשו האחרונים על ר"ת שהוא נגד מקרא מלא וזאת התעודה בישראל. ופלפול בזה ליישב דברי ר"ת

סימן קטו תשו' לחכם אחד ששאל לפרש הירושלמי בסנהדרין. יבאר דברי הירושלמי. ישוב לקושיא בסנהדרין ופלפול בזה. תמיה' על הכסף משנה (פ"ב מה' כלי המקדש ה' י"ז) ועל ק"ע מפרש הירושלמי (פ"ז דשקלים) שנעלם מהם ש"ס ערוך במנחות (דף ע"ח). גם תמיה' על הכ"מ (פ"ה מה' איסור מזבח ה' ט') והלח"מ שם שנעלם מהם ש"ס ערוך בזבחים (דף פ"ח). הערה לדינא אם שני אנשים לקחו שני שדות ע"י שליח ממוכר ונתן השליח פרוטה על השני שדות אי אזלינן בתר הלוקחים. או כיון דקבל המוכר פרוטה הוי קנין. יבאר דאזלינן בתר הלוקחים. וכן נמצא במוהרי"ט בחידושיו. תמיה' על הב"י בחושן משפט (סי' ק"צ) שנעלם ממנו ש"ס ערוך בקידושין (דף י"ג):