ברית יעקב חלק א רלח

סימן סח ישוב לדברי הרמב"ם (פי"א מה' בכורים ה' ז'). יבאר פירושו בגמ' ובזה מיושב קושית התוס' בקידושין (דף ח'). קושיא על התוס' שכתבו דתרי רב כהנא הוי. הערה מירושלמי בפ"ג דר"ה דמשמע דהי' כהן וישוב לזה

סימן סט ביאור דברי התוס' במנחות (דף ל"ז). יבאר דר"ת ס"ל כהרשב"א דיתר כנטול דמי לא אמרינן דהכל נטול היתרת ואינו יתרת אלא היתר לבד כנטול ואם היתר כנטול דמי הוי נקב ע"כ הוי טריפה:

סימן ע תשו' לחכם אחד. קושיא בתוס' נדה (דף כ"ה) מב"מ (דף ו') וישוב לזה. קושיא בתוס' נדה (דף מ"ג) וישוב לזה. קושיא בחולין (דף י"א) וישוב לזה. קושיא בשבת (דף כ"ג) וישוב לזה. ביאור דברי התוס' ביבמות (דף קי"ט). קושיא על הרמב"ם דס"ל דספיקא דאורייתא לקולא וישוב לזה

סימן עא ביאור דברי המשנה בערכין (דף י"ח) שלא כתוס' יו"ט ע"פ הערה שהקשה אא"ז הגאון ז"ל יבוא על נכון

סימן עב פלפול עצום ורב בסוגיא דגיטין (דף מ"א) בחציו עבד וחציו ב"ח. ישוב לכמה קושיות של עו"א בחגיגה. ביאור דברי התוס'. יבאר מדוע לא תי' התוס', כמו בפסחים (דף פ"ח). יבאר דלא אמרינן לאדם עמוד וחטא רק באיסור עשה ולא באיסור לאו. ומיישב קושית הטו"א. מקיים פסק הרשב"א באו"ח (סי' ש"ו) שהשיג הב"י בזה מדברי התוס'. כי יש לומר דגם התוס' מודה לפסק הרשב"א. תמיה' על המרש"א וישוב לזה. קושיא ביבמות (דף ה'). ביאור משנה דנדרים (דף ל"א). השגה על טו"א. מעורר כמה קושיות בסוגיא וישובים לזה. יבאר פי' חדש במשנה אשר בזה יתורצו כל קושיות התוס' שפלפלו הרבה. ישוב לקושית הפ"י. ישוב לקושית התוס' בגיטין (דף כ"ג) ויבאר דש"ס דידן פליג על ירושלמי דקידושין (פ"א ה' ג')

סימן עג ישוב לדברי הרמב"ם (בפ"ב מה' עבדים) שתמה הלח"מ שם עליו. השגה על הלח"מ ופלפול זה ויבאר דירושלמי דקידושין אינו חולק עם ש"ס דילן: סימן עד תשו' לחכם אחד. קושיא בערכין (דף ל"א) וישוב לזה ופלפול בזה

סימן עה ישוב לקושית התוס' בזבחים (דף קי"ו). ותמיה' על התוס' בעירובין (דף ב') מסוגיא דיומא (דף ס"ח) ופלפול בזה וישוב. עוד ישוב לקושית התוס' דעירובין

סימן עו ישוב לדברי הרמב"ם (בפ"ד מה' עבדים ה' ג') שהקשה עליו הכסף משנה. קושיא בקידושין (דף י"א) וישוב לזה. ובזה מיישב דברי הרמב"ם

סימן עז תשו' לחכם אחד. ישוב לקושית הגרע"א ז"ל השגה על תשו' נודע ביהודא (ח' יו"ד סי' ס"ז) דנדר א"א להיות ע"י שליח. והשגה על בנו הגאון מוהר"ש לנדא שמביא ראי' משבועות. תמיה' בדברי הרמב"ם (פ"ט מה' שבועות ה' ו') השגה על הלח"מ. עוד ישוב לקושית הגאון רע"א ז"ל מפלפל דשבועה מהני ע"י שליח ומדחה זה. ומסיק דשבועה לא מהני ע"י שליח מטעם שכתב הריטב"א בקידושין מסתפק באם שנשבע שלא למכור דהמכירה באיסור מהני לדעת הסוברים כן בחו"מ (סי' ר"ח) אם יכול לעשות המכירה בתנאי אם אמרינן כיון דאין שליח לדבר עבירה דהמעשה בטל לדעת התוס' א"א לעשות בזה תנאי. וכן קטן שמכר על תנאי אי הוי תנאי סימן עח ישוב לקושיא הגרע"א על התוס' קושיא בר"ה (דף ו'). מבאר דין מחודש אם נשבע על תנאי שאם ישכח שבועתו ונדרו לא יהי' חל הנדר אי הוי תנאי בזה. מוכיח מירושלמי דנזיר דכה"ג מהני תנאי

סימן עט יבאר בדרבנן אי אמרינן עביד לא מהני. קושיא בב"ב (דף קל''ז) ישוב לקושית המל"מ (פ"י מה' זכי' ה' יו"ד). וקושיא בכתובות (דף פ"א). וקושיא בב"ב (דף קל"ז) מתשו' הר"ן ופלפול בזה. תמיה' על הט"ז שסותר דבריו מש"כ באו"ח (סי' תקכ"ד)

סימן פ יבאר דאיכא כמה מילי דאמרו שלא לעשות ואם עשה מהני. ופלפול בזבחים (דף ע"ז). וביאור ירושלמי דשבת (פי"ג ה' ג'). קושיא בש"ע או"ח (סי' תרמ"ט) דסותר פסקיו ליו"ד (סי' ש"מ סעי' כ"ח וסעי' כ"ט). יבאר דין חדש בקריעה אם עבר ואיחה הקרע בתוך למ"ד או על אביו ואמו דאינו מתאחה לעולם אם עבר ואיחה אם צריך לחזור לקרוע ומסיק דצריך לחזור לקרוע וראי' מת"ה לרמב"ן. יבאר בכתובות (דף פ"א) הא דלא חש רב יוסף לקושית אביי שם

מפתחות לחלק חו"מ

סימן פא מסתפק לדינא בהני דברים שאין דנין בזמה"ז ואם תפס מהני. אי מהני תפיסה ע"י שליח משום דהוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים. יבאר בהני דאין דנין בזמה"ז משום דהוי מלתא דלא שכיחי בזה מהני תפיסה ע"י שליח. ובמה שאין דנין משום דהוי קנס לא מהני תפיסה ע"י שליח גם יבאר בהך מלתא דלא שכיחי אם חזר המזיק ותפס מהניזוק לא מהני תפיסתו. אבל במידי דהוי קנס דאינו חייב עד שעת העמדה בדין אם חזר המזיק ותפס מהניזוק שתפס ממנו מהני תפיסתו והדרינן לכללא דאין דנין בזמה"ז השגה על נתיבות שכתב דמיתמי לא מהני תפיסה. יבאר דקנסות של תורה אפילו היכי דמת המזיק מהני תפיסה לאחר מיחה מיורשים

סימן פב ישוב לקושית הש"ך ביו"ד (סי' רס"ז ס"ק נ"ב) על הסמ"ע. שכתב היכי דליכא עדים אע"ג דהודאתו לא מהני לפטור משום מודה בקנס מ"מ הוי הודאתו לחיוב דאם תפס מהני ופלפול בר"ן בקידושין (דף כ"ד). ומסיק דהיכי דהפיל שן עבדו וליכא עדים רק הודאת עצמו אסור לרב לכתוב גט שחרור

סימן פג ישוב לדברי הרמב"ם (פ"ג מה' גניבה ה' ח' ט'). שתמה המל"מ דהרמב"ם סותר עצמו ממש"כ הרמב"ם (בפ"ט מה' שבועות ה' ד'). ועוד תמה המל"מ משבועות (דף ל"ג). יבאר ע"פ דברי הרמ"מ (בפ"ט מה' נזקין) וישוב להש"ס דשבועות. השגה על תשו' נודע ביהודא (ח' אע"ז סי' כ"ג) מדברי התוס' דב"ק (כ''ג) ישוב הסוגיא דגיטין (דף מ"ג) ישוב ג"כ הסוגיא דכתובות (דף ט"ו)

סימן פד תשו' לרב גדול על תשו' נודע ביהודא קמא (ח' אע"ז סי' ע"ב). יבאר דאע"ג דלא מפסלו לעדות אמרינן דא"א משים עצמו רשע. מביא ראיות ע"ז. קושיא ביבמות (דף כ"ה) ישוב לזה

סימן פה שנית לרב גדול הנז' השגות על תשו' נודע ביהודא שם שתמה על תשו' הרשב"א שכתב באומר אני זניתי עם אשתך לא פלגינן דבורו. והשנה על תשו' נודע ביהודא תנינא וקושיא בדברי הנ"י ביבמות בב"ב (דף קכ"ז)

סימן פו ישוב על מה שהקשו על הרמ"ה בטור חו"מ (סי' ע"ה). דבשבועה דרבנן לא אמרינן מחוייב שבועה ואינו יכול לשבע משלם. ישוב לקושית הש"ך בחו"מ (סי' נ"ח ס"ק כ"ג). וישוב לכל הני שנדחק הש"ך בש"ע חו"מ (סי' ע"ב ס"ק פ"ב ובסי' צ' ס"ק כ"א ובסי' קל"ג ס"ק ח'). ישוב לדברי הרמב"ם בפ"ב מה' טוען (ה' ה') מהשגת הראב"ד. השנה על הש"ך בחו"מ (סי' ס"ה ס"ק ע"ו)

סימן פז ישוב לקושית נודע ביהודא קמא (סי' ל"ג ח' אע"ז) על הרמב"ם (פי"ד מה' מלוה ולוה ה' יו"ד). עוד ישוב לקושית הנודע ביהודא בזה סימן פח מסתפק היכי דכפר מתחילה בב"ד ואח"כ הודה במקצת אם חייב שבועה דאורייתא. דהכא יש לו מגו דאי בעי עמד בטענתו ראשונה. והשגה על קצוה"ח (סי' פ"ז ס"ק כ"ז). יבאר דהוי ספיקא דדינא בזה ותליא אי אמרינן מגו לאפטורי משבועה דהוי מחלוקת הרמב"ם והרא"ש והמחבר בחו"מ (סי' רצ"ו): סימן פט קושיא בשבועות (דף מ"ה) מגאון אחד מחכמי הדורות שלפנינו ישוב לקושיא זו. עוד קושיא שם וישוב לזה: