ברית יעקב חלק א רלז

טעם להרשב"א והפוסקים. ויבאר מן התורה מותר ליקח ריבית קצוצה מיתומים קטנים. וקושיא ברש"י בכתובות (דף פ"ו) ויבאר אם מהני תקנתא דרבנן דקטנים מקחן מקח מהני דלהוי מדאורייתא רבית קצוצה

סימן נב יבאר אם הלוה לקטן אפשר אפילו ריבית דרבנן מחוייב להחזיר לקטן. דכיון דהלואתו שהלוה לקטן מועיל מן התורה דקטן קונה בדעת אחרת מקנה. גם יבאר אם לקח מקטן ריבית מעון שזכה קטן מפני דרכי שלום אי מחוייב להחזיר. ואי הוי ריבית קצוצה שיוצאה בדיינים. תמיה' על החות דעת והשגה על הט"ז ביו"ד (סי' רס"ו) וכמה חידושי דינים

סימן נג תמיה' על רשב"א בתשו' שכתב היכי דמנהג שכל מי שקונה צריך להחזיר כשירצה לפדות אסור ללוקח לאכול פירות. וישוב לזה. ולכאורה מפלפל דדין זה דרשב"א במחלוקת תליא ומסיק דיש לומר דלכ"ע הכי דינא. ומצדד אם אמר ללוקח כל זמן ששדה זו בידך תחזירנו לי מוסר ללוקח לאכול פירות

סימן נד טעם הא דאסרה תורה ריבית דרך הלוואה ולא דרך מכירה. קושיא לשיטת ר"ת דאין שליחות לעכו"ם אפילו לחומרא. קושיא על הרמ"א ביו"ד (סי' קס"ט) דסותר דבריו להא שכתב ביו"ד (סי' רצ"ז סעי' ד') ומפלפל בזה. קושיא בירושלמי דמגילה (פ"א ה' י"א) וישוב לזה

סימן נה תשו' לרב אחד אשר נתהוה מחלוקת בעירם בסרכה תלוי' על נגלד פורתא. ולא עשו מיעוך ומשמוש כי יראו שמא יקלקלו והי' הפסד מרובה שמורה אחד הטריף. מבאר להתיר בהפ"מ. ישוב לקושיתו על הב"י. גם שאל בהדרא דכנתא שהיו נסרכין זל"ז ומחמת הסרכה היו נכפלין קצת למעלה אי הוי בכלל נהפכו הדקין. יבאר להתיר ישוב קושית הפלתי בזבחים (דף ע"ד)

סימן נו יבאר דברי הש"ע יו"ד (סי' א' סעי' י"ד) שמביא תשו' מוהרי"ק. והאחרונים דחו מהלכה וישוב לזה ומקיים פסק מוהרי"ק והש"ע להלכה

סימן נז תשו' לחכם אחד מה שהקשה ברש"י בע"ז (דף י"א) ישוב לזה. ישוב לקושית התוס' על רש"י שם ופלפול בחולין (דף ז') גבי רפב"י ופלפול ביו"ד (סי' כ"ח סעי' י"ח וסי' נ"ז סעי' י"ב)

סימן נח תשו' לרב אחד. באשה שמוצאת בכל פעם אחר טבילתה אחר תשמיש היה מוצאת כתם בחלוקה הבדוקה לה. אם רשאי ללבוש בגדי צבעונין לכתחילה ולא נטמא משום כתם שחש להחמיר אפי' להמתירין בבגדי צבעונין אינו מטמא משום כתם. זהו דוקא היכי שלובשת תמיד בגדי צבעונין אבל ללבוש לכתחילה הוי כמבטל איסור לכתחילה. יבאר דאין בזה ביטול איסור לכתחילה וגם אין לחוש לדעת הר"ש והרמב"ן דמחמירין בכתם בבגדי צבעונין כיון דפסקו בש"ע להלכה להיתר אין להחמיר בכתמים דרבנן. יבאר שיש להקל אם יש לה ווסת ומוצאה כתם ע"פ דברי המרדכי. ביאור דברי המרדכי אשר הוא תמוה ומסיק להחמיר שמחוייבת לספור ז' נקיים ואין להקל ישוב לקושית השואל על תשו' נו"ב. השגה על דברי הרב שכתב להקל לרש"י משום ס"ס שנמצא כתם בחזקת שהיא טהורה. קושית תוס' יו"ט אמאי הוי כתמים דרבנן הא הוי ספק דאורייתא ותי' התוס' יו"ט אינו עולה יפה ישוב לקושית התוס' יו"ט יבאר דרש"י ס"ל ספק דאורייתא מן התורה לחומרא

סימן נט תשן' לרב אחד. באשה שמצאה כתם על נייר מביא כי בתשו' נודע ביהודא תנינא (ח' יו"ד סי' ק"ה) דטמאה משום דניירות העשוים מסחבי בלאות דינו כמו בדין והרמב"ם פי"א דכלים כתב לבדין דינן כמו בגדים לכל דבר. יבאר כי תשו' נו"ב תמוה כי מבואר ברמב"ם פ"ב מה' כלים דנייר אינו מקבל טומאה אם לא עשה כלים

סימן ס מפלפל בכמה ראיות דנייר אינו מקבל טומאה כיון שפנים חדשות באו לכאן ומפלפל בכמה ראיות מש"ס וירושלמי ומדברי הרא"ש פ"ג דטהרות ומסיק כי אינו מטמא משום כתם גם ליכא בזה חשש שעטנז. וישוב בסי' נ"ט לקושית תוס' בתמורה (דף ל"א). והשגות על מחבר ח"א

השגה על תשו' נודע ביהודא שכתב כי גם נייר סימן סא העשוי מעשבים הוי דינו כלבדין ומקבל טומאה. פלפול בדברי הרמב"ם (פכ"ב מה' כלים ה' י"ו). קושיא בתוספתא פ"ב ב"ק דכלים. והשגות על ס' שיבת ציון שרצה ליישב דברי אביו הגאון ז"ל

סימן סב פלפול בדברי הר"ן שבועות (דף כ"ה). השגה על הפר"ח באו"ח (סי' תפ"ה). מחדש דבאיסור לאו לא אמרינן דחייל בכולל ודוקא בביטול מצ"ע אמרינן דחייל שבועה בכולל. ובזה מיושב דברי הרמ"א (סי' רל"ו סעי' ה') מקושית הש"ך עליו. מפלפל בראיות דעל ל"ת אינו חייל שבועה בכולל מסוגיא דנזיר (דף ד') וירושלמי דנזיר (פ"ו ה' ה'). קושיא בירושלמי דנדרים (פ"ה ה' ג') וישוב לזה

סימן סג קושיא ביו"ד (סי' רט"ו סעי' ה') וישוב לזה. ישוב לקושית הש"ך בחו"מ (סי' ע"ג סעי' ה' ס"ק י"א) קושיא ברש"י כתובות (דף פ"ו) וישוב לזה. קושיא בדברי הט"ז ביו"ד (סי' רל"ד ס"ק נ"ט). קושיא על הט"ז ביו"ד (סי' רכ"א סעי' ז')

סימן סד תשו' לרב אחד מקראקא. אשר מצויים שמה תינוקות שהם ירוקים ואדומים קודם המילה דאין מלין עד שיבלע דמו. אם צריך להמתין ז' מעל"ע כמו בחלצתו חמה. כי מצא שכ' בספר יד הקטנה שצריך להמתין בזה מעל"ע. מוכיח בראיות שא"צ להמתין ז' מעל"ע ומפורש ברשב"א ביבמות (דף ע'). קושיא בש"ע יו"ד (סי' רס"ג סעי' ג') שכתב דאחיות מחזיקות בתרי זימני אם שני אחיות מלו בניהם ומתו לא ימולו שארי אחיות בניהן. דהא גבי משפחה בעינן תלתא זימני. הערה אם גבי קטלנית אמרינן ג"כ אחיות מחזיקות. וכן באע"ז סי' קנ"ד בשהה עשר ולא ילדה אם נשאת לב' אנשים לא תנשא לשלישי אם גם אחיות מחזיקות ומחלק בזה קושיא ביבמות (ד' ס"ד) קושיא בתוס' יומא (דף נ"ח) מחולין (ק"ח) יבאר כוונת התוס' בע"א ויבאר ראי' מכמה מקומות בש"ס

סימן סה תשו' לחכם אחד. קושיא במנחות (דף ה') וישוב לזה. קושיא בכתובות (דף י"א) וישוב לזה ומפלפל וטעם להשמטת הרי"ף בכתובות הא דאמר רב יוסף אם הגדילו יכולין למחות שתמה הר"ן עליו. תי' לקושית הריטב"א עוד ישוב להשמטת הרי"ף להא דרב יוסף

סימן סו תמיה' בדברי הרמב"ם (בפ"א מה' ת"ת ה"ב) דמבואר בספרי להיפוך וגם קשה מדברי הרמב"ם ה' ק"ש (פ"א ה' ג') וישוב לזה השגה על רב גדול שכתב ישוב לזה

סימן סז תשו' במזוזות ותפילין שנמצא אותיות מכתב וועליש שהוא כתב ספרדית כי מצא בס' ברכי יוסף תפילין של כתב אשכנזית פסולין לספרדים כי יש שינוי בין אשכנזים באותיות אשורית לספרדים. קושיא במגילה (דף ט') וישוב לזה ופלפול בירושלמי דמגילה וביאור מ"ד בסנהדרין (דף כ"א) מתחילה נתנה התורה בכתב עברי. אשר כבר העירו בזה הריטב"א ובתשו' הרדב"ז וגם הגאון רי"ע כי לכולם יש קושיא ופרכא לדבריהם מהא דירושלמי דאמרו דעין בנס היו עומדין בכתב עברי. יבאר כי לוחות ראשונים הי' כתב אשורית. ולוחות שניות בכתב עברי. והס"ת שכתב משה ליתן בארון ה' הי' ג"כ בכתב אשורית. תי' לקושית התוס' בשבת (דף ק"ד). ופלפול בגמ' דשבת (דף ק"ג) בדברי רש"י ותוס' וחידושי רשב"א מנחות שנדפס כעת ובדברי הריב"ש (סי' ק"כ). ביאור דברי הגמ' ברכות (דף נ"ו). יבאר דכשר אם נמצא אותיות וועליש בתפילין ומזוזות. יבאר היכי דנמצא תיבה יתירה בתו"מ דכשר למחוק וכדי שלא יהא הרחק פרשה. דלר"ת הוי מג' אותיות. אם רשאי להעבות אות שלפניו כמו ה' או חית ויגרר מה שבפנים שהי' הרגל מתחילה. יבאר כי התפילין פסולין דפנים חדשות באו לכאן והוי שלא כסדרן אע"ג דלא הי' זמן מה שהי' חסר אות. ומביא ראי' משבת (קי"ב) ועירובין (דף כ"ד). ומפלפל בזה אי אמרינן קמא קמא בטל. הערה על מ"א (סי' ל"ב ס"ק מ"ג):