ברית יעקב חלק א רלד

מפתחות לחלק או''ח סימן א פחות מכזית שנתפח ועמד על כזית אם חייב לברך ברכה אחרונה. יבאר דיש לחלק דלא דמי להא דאמרו במנחות (דף נ"ד) גבי טומאה כל היכי דמעיקרא לא היה בו כזית והשתא הוי. מדרבנן. דגבי בהמ"ז וברכה יש לומר דאינו חייב לברך. קושיא בדברי התוס' שם ד"ה מעיקרא לא הוי. ביאור בדברי הרמב"ם (פ"ד מהלכות מאכלות אסורות ה' ד'). השגה על המג"א (סי' ר"י ס"ק א') דכתב אכילה ושתיה אינן מצטרפין דראייתו אינו ראיה. ולדינא יש לומר כדברי המ"א כמו שפסק הרמב"ם (בפ"ד מה' טומאת אוכלין ה' י"א). תמיה בדברי הרמב"ם (בפ"י מה' תרומות ה' ב')

סימן ב יבאר אם חצי שיעור דקיי"ל דאסור מן התורה אם הוא דוקא באיסור מאכל או דאמרינן בכל איסורי תורה דחצי שיעור מדאורייתא. מפלפל ומבאר דהוי מחלוקת הראשונים בזה התוס' והרשב"א ורש"י והר"ן. ומבאר להוכיח עוד מראשונים ותוס' בזה. ישוב לדברי הר"י קורקס שהביא הכסף משנה (בפ"ב מה' מעילה ה' ט"ז) שתמה עליו המל"מ שם. קושיא בדברי הרב המגיד (פ"א מה' גניבה ה' ב'). הערה בדברי הרמב"ם (בפ"א מה' מעילה ה' ז'). השנה על תשו' חכ"צ (סי' פ"ו) ועל המגיה במל"מ (פי"ח דשבת ה' א'). ביאור דברי הש"ע ביו"ד (סי' ק"פ) ופלפול בדברי הראב"ד (בה' עכו"ם פי"ב ה' יוד והב"י ביו"ד (סי' קפ"ב). ישוב למה שהקשו אמאי מותר להעביר פחות מד"א בר"ה בשבת. וגם אמאי מותר לילך בשבת פחות מב' אלפים אמה ליתסר משום חצי שיעור. השגה על תשו' חות יאיר

סימן ג' פלפול בדברי הרא"ש בב"מ פ' הזהב. קושיא בדברי הרמב"ם (פי"ב מה' מכירה ה' ד') פלפול בדברי הרמב"ן ישוב לקושית התוס' על רש"י בסוטה (דף כ"ו) פלפול בדברי הראב"ד שהביא הטור ביו"ד (סי' רצ"ו). פלפול בדברי הטור בחו"מ (סי' כ"ז). ישוב לקושית התומים שם. קושיא על הר"ן בשבועות (דף כ"ה) וישוב לזה. השגה על תשו' נודע ביהודא תנינא (ח' או"ח סי' נ"ג) ומביא ראי' מנדרים (דף ס"ח). השגה על תשו' מהר"ל ב"ח וביאור דברי הרמב"ם (פ"א מה' חמץ ה' ז')

סימן ד יבאר אם אמרינן דכמו דחצי שיעור באיסורין אסור מדאורייתא גם במצ"ע אם אינו יכול לקיים המצוה בכשיעור ואין לו רק חצי שיעור או דאינו יכול לאכול כשיעור אי מחוייב מן התורה לאכול החצי דגם במצ"ע חצי שיעור מלתא היא. מביא תשו' הגאון מליסא בעל ח"ד דאין בזה חיוב מצוה כלל ומשיג על ראיותיו שהן תמוהין. מפלפל בזה. יבאר בהא דהקפידה דמעכבות זא"ז אם אינו יכול לעשות המצוה בשלימות חסור נעשות בפחות מזה משום איסור בל תגרע. ויבאר דלאו בל תגרע לאו דוקא שיש לו ואינו מקיים המצוה בשלימות כמו ד' מינים שבלולב אלא אפי' אין לו כל הד' מינים אינו יכול ליטול מה שיש לו למצוה דאיכא איסור בל תגרע אם מכוין לשם מצוה כיון דמעכבות זא"ז. ע"כ לא יעשה כלל המצוה ואם מכוין לשם מצוה הוי איסור בל תגרע. ישוב לדברי המג"א (סי' קצ"ד ס"ק ג') שתמה עליו האהע"ז. יבאר דבהני דברים דמעכבות זא"ז לא אמרינן אם לא קיים המצוה בשלימות הוי כמו שלא עשה כלל המצוה רק עבר בבל תגרע כמו שהביא ראי' הטו"א בר"ה מסוכה (דף ל"ג). מפלפל בכמה מקומות בש"ס בראיות דאם אינו יכול לקיים המצוה בכזית תו לא רמי מצוה עליו כלל בפחות מכזית. השגה על תשו' שבות יעקב דמביא ראי' תמוה. מפלפל בדברי הש"ע יו"ד (סי' רל"ח סעי' י"ד). השגה על תשו' הגאון מליסא שכתב דבאכילת קדשים ותרומה ליכא מצוה כלל בכזית יותר מחצי זית רק דמחוייב לאכול כולה וע"כ יכול לאכול יותר מכדא"פ. מסיק דבאכילת קדשים סגי שיאכל כהן אחד כזית בכא"פ לקיים מצוה ואכלו אשר כופר והמותר מחוייב לאכול כדי שלא יהי' נותר ישוב לקושית הש"א (סי' צ"ו) בפסחים (דף פ"ג)

סימן ה תשו' לרב גדול אחד שכתב דחצי שיעור במצות עשה ג"כ מלתא היא. והיכי דליכא שיעור כזית רק חצי זית מצוה שיאכל החצי זית ורמי עלי' מצוה בזה ומביא הרבה ראיות לזה. דוחה דבריו ומשיג עליו. יבאר ישוב לדברי המ"א (סי' קצ"ד ס"ק ג') מה שתמה האהע"ז הרבה עליו. קושיא במנחות (דף ל"ז) וישוב לזה. קושיא בשבת (דף קל"ג) וישוב לזה ישוב לקושית הש"א (סי' ל"ז) בסוגיא דערכין (דף ג') מזבחים (דף י"ט). תמיהא בדברי התוס' שבועות (דף ג') וישוב לזה קושיא בדברי התוס' נדרים (דף י"ט). פלפול בדברי הרמב"ם בה' מלכים (פ"ט ה' ). יבאר הא דגזל פחות מש"פ אינו חייב להחזיר לא הוי משום דפחות מש"פ מחיל אינש אלא אע"ג דידעינן דלא מחיל אפ"ה אינו חייב בהשבה. מסתפק בדין אם נדר בפירוש שאינו נהנה לערלי ישראל דאז ודאי אסור בערלי ישראל אם אסור נמי במי שמל ולא פרע דהוי כאלו לא מל. וכן אם נדר מן המולים ישראל דמותר בערלי ישראל אם מותר במי שמל ולא פרע

סימן תשו' לרב אחד יבאר השגה על המק"ח. פלפול בקידושין (דף י"ז). השגה על המ"א (סי' תקפ"ו ס"ק ה') שכתב היכי דחייב באחריות הוי שלו ומקרי ע"ז שלו שאין לה דין ביטול. ומביא ראי' מסנהדרין (דף קי"ב) וקושיא בסנהדרין שם וישוב לזה. קושיא על המ"א (סי' קפ"ט) שכתב דמומר לאו בר שליחות הוא וישוב לזה. ומסתפק היכי דהוי ספק עכו"ם ספק ישראל כגון תינוק שנמצא בעיר שמחצה עכו"ם ומחצה ישראל אם נעשה שליח כמו גבי תרומה. אי נימא דהוי תרומה ספק או כיון דאינו דומה למשלחו ישראל דממעטינן מאתם גם אתם לא הוי תרומה כלל. השגות על האהע"ז (סי' קפ"ד) מה שהשיג על המ"א. ישוב לקושית התוס' דגיטין (דף כ"ג) פלפול בגמ' בע"ז (דף נ"ג) השגה על המח"א פלפול בדברי הריטב"א בקידושין ובקצוה"ח (סי' קפ"ב) ראי' להרמב"ם דספק דאורייתא מן התורה לקולא מע"ז (דף נ"ג) ופלפול בזה. ישוב לדברי הר"ן בע"ז וישוב לקושיא על רש"י בע"ז (דף נ"ד) ופלפול בזה. מביא דברי הרמב"ן והר"ן והריטב"א דהא דא"א אוסר דבר שאינו שלו וע"י מעשה אוסר הוא מדאורייתא. ותמיה על הלבוש ביו"ד (סי' קמ"ה סעי' ז' וסעי' ח') שכתב דהוי רק מדרבנן בפשיטות בלי שום חולק

סימן ז יבאר איסור הנאה מקרי שלו רק דלא מקרי ברשותו ופלפול בזה ומסיק דאיסורי הנאה מקרי שלו רק דמקרי דאינו ברשותו. יבאר היכי דאסר בנדר על עצמו באיסור הנאה אסור אפילו שלא כדרך הנאתו ופלפול בזה. ישוב לקושית התוס' בסנהדרין (דף פ') והשגה על קצוה"ח (סי' ת"ה). יבאר דלא קיי"ל להלכה כהחק יעקב (סי' תל"ד) ותשו' נודע ביהודא מי שמת בע"פ ולא ביער חמצו ולא ביטל דאין היורשין צריכין לבער אלא דמחוייבין לבער

סימן ח בעיר שיש לכם בהמ"ד ונח הי' מקום לנשים להתפלל כלל בימי החורף ורצו לסתור כותל אחד לבנות בהכ"נ שמה לנשים להתפלל וע"י זה יתרבה הצדקה להכנסת הבהמ"ד והי' יחידים שעכבו בזה. יבאר דברי הרמב"ם (פי"א מה' תפלה ה' י"א) אם יש עשרה מישראל כופין זא"ז ומפלפל בזה ומביא ראיות מש"ס בבלי וירושלמי ומדרש דגם נשים היו באים להתפלל למקום קבוע להם בבהכ"נ. ע"כ אינן יכולין יחידים לעכב והוי כמעכבין רבים מלעשות מצוה

סימן ט יבאר דכתב עכו"ם הוי איסור תורה לכתוב בשבת ואפי' ע"י אמירה לעכו"ם יש להחמיר ומפלפל בכמה מקומות מש"ס בראיות דכתב עכו"ם הוי כתב. השגה על תשו' נודע ביהודא תנינא (ח' או"ח סי' ל"ג). יבאר דברי הר"ן בשבת (דף ק"ד) השגה על אליהו רבא (סי' ש"מ) יבאר כמה מלאכות שבת. יבאר דהיי"ש שהולך מהצינור לתוך חביות אצל עכו"ם בבית שעושין היי"ש אסור לשתות בשבת: סימן י תשו' לרב אחד פלפול בפסחים (דף כ"א) וישוב לקושית הפ"י שם וישוב לקושית התוס' בפסחים (דף כ"ג). גם עוד ישוב לקושית התוס' וישוב לקושית הפ"י ופלפול

סימן יא ביאור דברי הרמב"ם (פ"ד מה' חמץ ומצה ה' ה') מהשגת הראב"ד וגם הרא"ש הקשה על הרמב"ם ויבאר ג"כ דברי הרא"ש בזה. ישוב לקושית הש"א (סי' ע"ח)