ברית יעקב חלק א רלב

א"כ לא אפשר לעשות בקנין סודר היכי שעכו"ם בעי לזכות בסודר ע"כ קאמר וזאת התעודה בישראל. דבעכו"ם איכא גווני דלא יכול לעשות בקנין סודר. זה נלע"ד לקיים פסק ר"ת ז"ל: סימן קטו תשובה לחכם אחד

מה ששאל ממני לפרש לו הירושלמי ריש סנהדרין דיני ממינות בשלשה. ובגמ' לא הן גזילות הן חבלות אשכח תני רבי שמעון בן יוחאי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אתא מימר לך כפשטא דקרא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בר חלפתא אתין תרי בר נש מידין קומוי אמרו ליה על מנת שתדיננו דין תורה אמר לון אני איני יודע דין תורה אלא היודע מחשבות יפרע מאותן אנשים. מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון. שאין דעתו נוחה בפי' הפני משה שפירש דפריך הירושלמי. לא הן גזילות הן חבלות. ומפני מה חלקן התנא לשנותן בתרתי. ומשני אשכח דתני רשב"י ומפרש לטעמא דתנא דמתניתין אקרא קאי כדכתיב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ומפרש ברישא כי תקנה עבד עברי. והדר גזילות וחבלות בפרשה ואתא התנא מימר לך כפשוטא דקריא כמו שהן כתובין במקרא. ואתיא כרבי יוסי בר חלפתא כלומר ואגב דהתנא שונה כמו שהן כתובין בא להשמיענו פשיטא דקרא ג"כ לענין זה. דאשר תשים לפניהם כתיב. ומכאן דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכמו שאמר רבי יוסי בר חלפתא לאלו שבאו לפניו לדין ואמרו לו שידין אותם בדין תורה. והוא תמוה דלא מצינו דתנא יבוא לפרש מתניתין והוא דחוק מאד פירושו

ונראה לי לפרש הירושלמי (כי ידוע כי הירושלמי לשנא קלילא כדאמרינן בב"ק (דף ו') ומביא ברייתא בקוצר כידוע למי שרגיל בו). והכי פי' לא הן גזילות הן חבלות (הוא בניחותא) לא (כמו לאיי) הן גזילות הן חבלות. (דקשי' לירושלמי כמו דפריך בש"ס דידן אטו גזילות וחבלות לאו דיני ממונות הוא. ומפרש כמו רבי אבוהו בש"ס דילן מה הן קתני מה הן דיני ממונות גזילות וחבלות) אשכח תני רבי שמעון בן יוחאי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. (הוא מלתא באפי נפשה). והוא ברייתא שהובא בירושלמי בע"ז (פ"ב ה' ז'). ודא מסייעא למה דתני רבי שמעון בן יוחאי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. מה הסימא הזה אינו נגלית לכל בריה. כך אינך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשרין. (והירושלמי הכא מביא בקוצר הברייתא כדרכו). אתא מימר לך כפשוטה דקרייא. ותיתא כר"י בר חלפתא אתין תרי בר נש מידון קומוי. אמרו ליה על מנת שתדיננו דין תורה כו' ואמר להון אני איני יודע דין תורה כו' מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון. (פי' דירושלמי אמר האי אשר תשים לפניהם דדריש רבי שמעון בן יוחאי יש לומר כפשוטה דקריא אשר תשים לפניהם דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. כמו שאמר רבי יוסי בר חלפתא מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון) כנלע"ד בזה

ומש"כ כי מצא כתוב בספר קושיא חמורה בסנהדרין (דף י"ד). עריפת עגלה בשלשה דברי רבי שמעון ורבי יהודא אומר בחמשה. מתניתין דלא כהאי תנא דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר ויצאו זקניך ושופטיך זקניך זו סנהדרין ושופטיך זה מלך וכ"ג כו' אבעי' להו ר"א בן יעקב בחדא פליג או בתרתי פליג במלך וכ"ג פליג אבל בסנהדרין אי כרבי יהודא אי כר"ש. או דלמא בסנהדרין נמי פליג דאמר כולה סנהדרין עינן. אמר רב יוסף ת"ש מצאן אבית פגי והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם. דנפיק כמה אלימא מקצתן דלמא הנך דאיכא גואי קיימא כוותי'. אלא פשיטא דנפיק כולהי ולמאי אלימא לדבר הרשות מי מצי נפקי כו' אלא פשיטא לדבר מצוה היכי דמי לאו למדידת עגלה ור"א בן יעקב הוא דאמר כולה סנהדרין בעינן. דקשה דלמא נפקי מקצתן לעגלה עריפה אי כר"ש או כרבי יהודא. והזקן ממרא הי' המראתו בהא גופא. דזקן ממרא סבר לעגלה ערופה בעי כולה סנהדרין ע"א. וכיון דסנהדרין גופא נפקי רק מקצתן למדידת עגלה ערופה בשלשה או בחמשה. ע"כ מוכח דכולה סנהדרין לא ס"ל כזקן ממרא דבעינן כולה סנהדרין ע"א. דא"כ הוי נפקי כולהי סנהדרין למדידת עגלה ערופה. א"כ ליכא למימר דלמא הנך דאיכא גוואי קיימא כוותיה. הוי ס"ד אמינא דהוי דינו כזקן ממרא. דהא המרה על כולו או רובו סנהדרין ת"ל וקמת ועלית מלמד שהמקום גורם. ודורש ישוב לזה עכ"ד

לכאורה נראה דלא קשה לפי דאיתא בסנהדרין (דף פ"ח) דזקן ממרא אינו חייב עד שיעשה כהוראתו או שיורו לאחרים ויעשו כהוראתו. א"כ ל"ל דהי' המראתו דזקן ממרא בזה גופא במדידת ע"ע דסבר כולי' סנהדרין בעינן דבהמראה זו בלא"ה לא חייב הזקן ממרא דלא משכחת בזה שיעשה כהוראתו או אחרים יעשו כהוראתו כיון דסנהדרין סברי דלא בעינן כולי סנהדרין לע"ע וסגי בשלשה או חמשה א"כ לא יצייתו להזקן ממרא הסנהדרין של ע"א

אך זה אינו דמשכחת לה דנפקי מקצתן שלשה או חמשה והביאו ע"ע והזקן ממרא אמר דלא הוי ע"ע. ואם הוי ע"ע הוא אסור בהנאה ואם קידש בע"ע אינה מקודשת ולהזקן ממרא סבר דלא הוי ע"ע אם קידש בהאי ע"ע אינו אסור בהנאה ומקודשת כמו דאמרינן שם בסנהדרין (דף פ"ח). ע"ע בפלוגתא דרבי אליעזר ור"ע דתנן מאין היו מודדין רא"א מטיבורו ר"ע אומר מחוטמו ראב"י אומר ממקום שנעשה חלל מצווארו ופרש"י שם ותנן המקדש בע"ע אינו מקודשת. ואם מדד זקן ממרא מטיבורו וב"ד מחוטמו והביאו אלו עגלה ואלו עגלה למר זו עגלה אסורה ואין מקדשין בה ולמר הוי אפכא עכ"ל

אבל לפ"ז קשה לי אמאי לא מפרש הש"ס שם הברייתא דברי ריבות בשעריך זו השקאות סוטה וע"ע בפלוגתא דר"ש ור"י ור"א בן יעקב מהא מכילתין דלמר בשלשה או בחמשה הוי ע"ע ואסורה בהנאה ולמר דאמר בחמשה או כולי סנהדרין אינו אסורה בהנאה ומקדשין בה

לכן נראה לי דר"ש ור"י דפליגי אי ע"ע בשלשה או בחמשה ולראב"י כולי סנהדרין הוי רק למצוה שיצאו למדידה שלשה מסנהדרין ולראב"י כולי סנהדרין למצוה. אבל בדיעבד אי לא נפקי רק שלשה למדידת ע"ע שפיר הוי דינו דהוי ע"ע ואסורה בהנאה א"כ לא נפקי מפלוגתייהו דר"ש ור"י וראב"י לענין איסור כרת לר' מאיר שם דזקן ממרא אינו חייב אלא ע"ד שזדונו כרת ושגגתו חטאת. ע"כ קאמר הש"ס דפליגי דר"א ור"ע אי מודדין מחוטמו או מטיבורו או מצווארו דלמר דסבר דמודדין מטיבורו אי מדדו מחוטמו לאו עיר הקרובה הוא ולא הוי ע"ע

וא"כ א"ש נמי הכא דל"ל דהי' המראתו דזקן ממרא בזה גופא אי בעינן למדידת ע"ע שבעים סנהדרין או חמשה או שלשה ונפקי מקצתן למדידת ע"ע. דהשתא ל"ל דלמא הנך דאיכא גואי קיימי כוותיה. דהא כיון דבעינן שיעשה כהוראתו או אחרים יעשו כהוראתו לא משכחת כה"ג המראה במדידת ע"ע דזקן ממרא סבר דכולי סנהדרין בעינן וסנהדרין סברי דסגי בשלשה או חמשה א"כ לא יצייתו סנהדרין ע"א להוראתו. וגם אסור לצאת כולה לדברי הרשות משום לא יחסר המזג. ואי דנימא דנפקי שלשה או חמשה מסנהדרין והביאו ע"ע דלמר אסורה בהנאה ואין מקדשין בה. והזקן ממרא דסבר דכולה סנהדרין בעינן לא הוי ע"ע ומקדשין בה. דכיון דלא פליגי רק למצוה אי שלשה או חמשה או כולה סנהדרין. ובדיעבד אי לא נפיק אלא שלשה למדידת ע"ע והביאו ע"ע הוי דינו דהוי ע"ע דאסורה בהנאה. א"כ לכ"ע הוי ע"ע לכ"ע ואסורה בהנאה דאין מקדשין בה א"כ לא משכחת דהוי זדונו כרת ושגגתו חטאת

.. עוד נראה לכאורה בלא"ה לא קשה כלל דל"ל כלל דנפקי מקצתן למדידת ע"ע והי' המראתו דזקן ממרא בזה גופא דסבר דכולה סנהדרין בעינן וע"כ כיון דנפקי מקצתן למדידה הסכימו כולה סנהדרין או רובו דלא בעינן כולה סנהדרין. דאכתי תקשה דלמא הנך גוואי קיימא כוותי' כיון דאלו סנהדרין דאיכא גוואי לא שמעו טעמא דזקן ממרא אע"ג מתתילה הוי סברי סנהדרין דלמדידת ע"ע סגי בשלשה או בחמשה ע"כ נפקי רק מקצתן. דלמא אי הוי שמעי טעמא דזקן ממרא הוי הדרי בהו ויסכימו להזקן ממרא דכל כמה דלא שמעי כולה סנהדרין