ברית יעקב חלק א קעד

ומשני תמן היא גופה עבירה ברם הכא הוא עבר עבירה כך אני אומר הוציא מצה מרה"י לר"ה אינו יוצא יד"ח בפסח. (פי' תמן היא גופא עבירה דבעידן המצוה בשעה שאוכל המצה גזולה הוי עבירה. אבל שחט חטאתו בשבת דהוי שחיטה כשרה וחילל שבת הוא עבר עבירה אבל בענין כפרה דהוא זריקת הדם דזהו עיקר כפרתו לא עבר עבירה ע"כ בשוחט חטאתו בשבת כיפר. דלא הוי מצוה הבאה בעבירה. כך אני אומר הוציא מצה מרה"י לר"ה אינו יוצא ידי חובתו בפסח. כיון דבעידן מצוה אכילת המצה כבר כלתה העבירה ה"נ בעידן כפרת הדם בזריקתו כבר כלתה העבירה מה ששחט בשבת). אבל בהא דקורע בשבת על מתו דיצא ידי קריעה לא קשי' כלל להירושלמי מהא דאמר רבי יוחנן מצה גזולה אינו יוצא יד"ח בפסח דלהוי בקריעה בשבת ג"כ מצוה הבאה בעבירה. דירושלמי אזיל לשיטתי' בסוכה (פ"ג ה' ה') רבי יצחק ב"ר נחמן בשם שמואל כל הפסולין אינן פוסלין אלא ביו"ט הראשון בלבד. משום בדרבנן אפי' אתרוג ולולב הגזול כשר ביו"ט שני דהוי דרבנן. ולא איכפת לן במצוה הבאה בעבירה בדבר דרבנן. ה"נ בקריעה דהוי דרבנן אפילו אם קרע בשבת על מתו לא חיישינן משום מצוה הבאה בעבירה

ובזה תמוה לי פסקי ש"ע אהדדי דהמחבר באו"ח (סי' תרמ"ט סעי' ה') פסק כרמב"ם (פ"ח מה' סוכה ה' ט') כל אלו פסולין שאמרנו משום מומין שבארנו או מפני גזל וגניבה ביו"ט ראשון בלבד אבל שאר הימים כשר. והוא כשמואל בסוכה (דף למ"ד) דאמר רבי יצחק ב"ר נחמני אמר שמואל לא שנו אלא ביו"ט ראשון אבל ביו"ט שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול וכמ"ש התוס' כיון דהוי מדרבנן לא חייש למצוה הבאה בעבירה וכמ"ש המג"א (שם ס"ק ט"ו. וביו"ד (סי' ש"מ סעי' כ"ח וסעי' כ"ט). הקורע בשבת על מתו אעפ"י שחילל שבת יצא ידי קריעה. הקורע בחלוק גזול לא יצא ידי קריעה. והוא כדברי הרמב"ן שפי' הירושלמי דשבת תמן היא גופא עבירה ברם הכא הוא עבר עבירה. ע"כ קורע בשבת לא הוי מצוה הבאה בעבירה אבל קורע בחלוק גזול הוי מצוה הבאה בעבירה כמו במצה גזולה הא לפי מה שפסק כרמב"ם דביו"ט שני יוצא באתרוג הגזול משום כיון דהוי דרבנן לא חיישינן למצוה הבאה בעבירה א"כ הכי נמי בקורע בחלוק גזול נמי יוצא ידי קריעה משום כיון דקריעה הוי דרבנן לא חיישינן למצוה הבאה בעבירה. רק להרא"ש ושארי פוסקים דס"ל באתרוג ולולב הגזול פסול אפילו ביו"ט שני כמו שכתב הרמ"א באו"ח (שם סי' תרמ"ט סעי' ה') ויש פוסלין בגזול כל הימים דסברי אפי' בדרבנן חיישינן למצוה הבאה בעבירה שייך לומר דקורע בחלוק גזול לא יצא ידי קריעה. אבל דברי המחבר צ"ע. כל זה ראיתי להשתעשע עמו בדברי תורה כחפץ נפשו הטהורה וכבודו יעלה במעלות בית אל. וחפץ ד' בידו יצליח לשבת באהלי תורה. תרמיניה שעתא ויהיה מהשרידים אשר ד' קורא

ידידו דורש שלומו וטובתו טוב כסליו תרכ"ג לפ"ק. ברוך מררכי ליבשיץ חופ"ק וואלקאוויסק יע"א סליק חלק יורה דעה