ברית יעקב חלק א קמה

סימן סז

על דבר שאלתו במזוזות ותפילין נמצא כמה אותיות כתב וועליש והוא כתב ספרדית. כי מצא כתוב בס' ברכי יוסף כי תפילין של כתב אשכנזית פסולין לספרדים. כי יש שינוי בצורת האותיות באשורית בין בני אשכנז לבני ספרד. והביאו בשם מוהר"מ בן חביב בתשו' כת"י

מתחילה נדבר מקור הדברים בזה. תנן במגילה (דף ט') אין בין ספרים לתפילין ומזוזות שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות אינן נכתבין אלא אשורית. וקאמר בגמ' מאי טעמא דכתיב והיו בהווייתן יהיו. וקשה לי הא אמרינן בסנהדרין (דף כ"א) פליגי תנאי רבי יוסי אומר ראוי הי' עזרא שתנתן תורה לישראל כו' ואעפ"י שלא נתנה תורה ע"י נשתנה ע"י הכתב. וכתיב וכתב הנשתון כו' וכתיב וכתב משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות. למה נקרא אשורית שעלה עמהם מאשור. ומר זוטרא אמר התם בתחילה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש. חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש כו' מאי כתב עברית אמר רב חסדא כתב ליבונאה ופר"ת כתב עברי הוי כתב משונה. וכן אמרו בירושלמי דמגילה (פ"א ה' ט') רבי נתן אומר ברעץ נתנה התורה ואתיא כרבי יוסי. היינו שנתנה התורה מתחילה בכתב עברי. וא"כ כיון שניתנה התורה בכתב עברי. וכתיב והיו בהווייתן יהיו. א"כ היו התפילין שלהם ג"כ נכתבין בכתב ליבונאה דהוא כתב עברי. א"כ גם בימי עזרא דנשתנה הכתב לכתב אשורית. מניין דפסולין תפילין ומזוזות בכתב אחר. ואינו נכתבין אלא אשורית. דמכל מקום כתב ליבונאה דהוא כתב עברי שנתנה בו התורה לתכשר. דזהו הוא והיו דבהווייתן יהיו. ואיך אמרינן דאין נכתבין אלא אשורית

ואין לומר דכתב עברי הוי ג"כ צורת אותיות אשורית. אלא דכתב ליבונאי הוי תמונת האותיות משונה מתמונת אותיות אשורית. כמו שיש חילוק בין תמונות אותיות אשורית בין כתיבת אשכנזית לספרדית. והכל צורות אותיות אשורית. והא דאמרינן דתפילין ומזוזות אינן נכתבין אלא אשורית. אתי לאפוקי כתב אחרת כמו כתב יונית וכדומה. דלא הוי צורות אותיות אשורית כלל. וע"ז כתב והיו בהווייתן יהיו לאפוקי כתב אחרת שאינו דומה כלל לכתב עברי ואשורית דהני הוי שתיהן צורות אותיות שוין. אלא דיש חילוק בתמונתם. כמו דיש חילוק בין כתיבה אשכנזית. ובין כתיבה ספרדית א"כ תפילין ומזוזות דנכתבין אשורית דוקא. אם שינה בתמונתם כשר כיון דגוף צורת אותיות הוי כתב אשורית. דזה אינו דא"כ אמאי לא כהלין כתבא למקרי בימי עזרא כיון דגוף צורת האותיות לא נשתנה. וכן תמה בחדושי רבינו יונה בסנהדרין על פרש"י שפי' כתב ליבונאי אותיות גדולות היו כמו שכותבין בקמיעות ומזוזות. א"כ אמאי לא כהלין כתבא למקרי וכי מפני שהן גדולות לא היו יודעין לקרות וליכא למימר דס"ל בגימטריא כתב להו. דהא לקמן אמרינן ולרבי שמעון ב"ר אלעזר דאמר כתב זה לא נשתנה מאי לא כהלין כתבא למקרי. מכלל למ"ד כתבן נשתנה ודאי דס"ל לא היו יודעין לקרותה. לפיכך נראה דהא כתב ליבונאה לא הי' דומה כלל לכתב שלנו. וכי אמרינן בשבת (דף ק"ד) מם וסמך שבלותות בנס היו עומדין. אליבא דמ"ד כתבם לא נשתנה כל עיקר. ולמ"ד דכתבם נשתנה לא היו אותיותיהם כאותיות שלנו. וכיון שכן לא היו עומדות בנס עכ"ל

ועוד א"כ אמאי תנינן כתב עברי אינו מטמא את הידים. כיון דצורות האותיות הוי צורת אותיות אשורית אלא דהוי שינוי בתמונתם. וכתב עברי הוי כתב שניתנה בו התורה (ודוחק לומר דרבי יוסי פליג על סתם מתניתין דידים). ועוד הא אמרינן בירושלמי דמגילה (פ"א ה' ט'). אמר רבי לוי מ"ד ברעץ נתנה התורה עי"ן מעשה ניסים (דעי"ן בכתב עברי היא סתום מכל צד והלוחות היו תקוקים משני עבריהם). ולמ"ד באשורי' נתנה התורה סמך מעשה ניסים. והוא כדברי רב חסדא במגילה (דף ג') ובשבת (ק''ד) מס וסמך שבלוחות בנס היו עומדים. א"כ מבואר דכתב עברי דנתנה ברעץ מתחילה משונה צורת האותיות מגוף צורת אותיות אשורית דעין של עברי סתום וסמך פתוח. א"כ קשה להני דאמרי דכתב שניתנה בו התורה הי' כתב עברי ובזה כתיב והיו בהווייתן יהיו קאי אכתב ליבונאה דהוי כתב עברי. אמאי תפילין ומזוזות פסולין אם אינו נכתבין אשורית דלתכשר בכתב עברי דזהו מקרי בהווייתן יהיו

והנה לפ"ז הא דאמר רב חסדא מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין. קאי לרבי ולראב"ש דסברי דהתורה נתנה בכתב אשורית. והא דאמר רב חסדא בסנהדרין (דף כ"א) על הא דאמר מר זוטרא. ואי תימא מר עוקבא בתחילה נתנה התורה בכתב עברי ולשון הקודש. חזרה ונתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית מאי כתב עברי אמר רב חסדא כתב ליבונאה והיא כדעת רבי יוסי בברייתא דנשתנה הכתב ע"י עזרא ודריש מקרא משנה כתב הראוי להשתנות ונקרא אשורית משום שעלה עמהם מאשור. ע"כ לא הי' נס בסמך רק בעין כדברי רבי לוי בירושלמי. ולא פליגי דרב חסדא דסנהדרין אדידי' דאמר מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין. וגם אפשר לומר הא דאמר רב חסדא מאי כתב עברי כתב ליבונאה לא קאי אמר זוטרא דאמר בתחילה נתנה התורה בכתב עברי. אלא רב חסדא אמר אמשנה דידים דכתב עברי אינו מטמא את הידים. ע"י אמר מאי כתב עברי כתב ליבונאה. וא"כ גם ר"ח ס"ל כהני תנאי דמתחילה נתנה בכתב אשורי ע"כ אמר מם וסמך בנס היו עומדין. אך בסנהדרין דאמר מר זוטרא דביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון ארמי מאן הדיוטות אמר רב חסדא כותאי מאי כתב עברי אמר רב חסדא כתב ליבונאי. משמע דר"ח ס"ל כמר זוטרא והוא כרבי יוסי בברייתא]

וראיתי בע"י במגילה הובא בשם הריטב"א שפי' הא דאמרינן בסנהדרין מתחילה נתנה התורה בכתב עברי. הכוונה על כתיבת ס"ת שמחויב כל איש ישראל לכתוב לעצמו. הי' נכתב בכתב עברי. אבל חלילה לחשוב על כתיבת ס"ת שהיה מונח בארון ועל כתיבת הלוחות שהי' בכתב עברי כי לדברי הכל נכתב בכתב אשורית כי בתיקון אותן אותיות ובזיונן ובקשרים שהקב"ה קושר להן נרמזים סודות נפלאים אלא בכתיבת ס"ת לעצמו פליגי בזה רבי יוסי ורבי וראב"ש אם נכתבים בכתב עברי דלרבי יוסי היו נכתבים בכתב עברי ולרבי וראב"ש היו נכתבים בכתב אשורית עי"ש. וא"כ לדברי הריטב"א א"ש דכיון דס"ת שכתב משה לכל ישראל לשום בארון נכתב אשורית. א"כ ילפינן מזה והיו בהווייתן יהיו בתפילין ומזוזות דיהיו נכתבים אשורית דוקא. אלא במצות עשה דמחוייב כל איש מישראל לכתוב ס"ת לעצמו. היו נכתבים בכתב עברי. דספרים נכתבין בכל לשון. ע"ז בא עזרא וחידש דכל אחד מישראל דמחוייב לכתוב ס"ת לעצמו לא יכתוב אלא אשורית. וא"כ הא דתנן אין בין ספרים לתפילין ומזוזות שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות אינו נכתבין אלא אשורית. לא מיירי לצאת ידי חיובן להניח תפילין ומזוזות לקבען בבית. דכה"ג לצאת ידי חובתו גם במ"ע דספר תורה שמחוייב לכתוב כל אחד לעצמו נכתב אשורית דוקא. אלא בכותב להתלמד או ללמוד בהן. דכה"ג בספרים נכתב בכל לשון כיון דכבר יצא יד"ח בכתיבת ס"ת אשורית. שרי לכתוב בכל לשון דומיא דספרי נביאים וכתובים דאין חיוב מצ"ע בכתיבתן. משא"כ כה"ג בתפילין ומזוזות לא משכחת זה. דבלא"ה אין כותבין מגילה להתלמד בהן. כדאיתא בגיטין (דף ס') ולמצותן בעינן והיו בהווייתן יהי' ועי' בטו"א במגילה שכ"כ דאפילו למ"ד בגיטין כותבין מגילה להתלמד בהן אפ"ה יש לומר דתרי קולא לא מקילינן. בתפילין ומזוזות מחוייב לכתוב אפי' להתלמד בלשון הקודש וכתב אשורית עי"ש

מיהו מירושלמי דמגילה דאמר רבי לוי מוכח דלא כריטב"א דאמר למ"ד ברעץ ניתנה תורה עין מעשה ניסים. ומ"ד אשורי נתנה תורה סמך מעשה ניסים. א"כ למ"ד דבכתב עברי נתנה תורה גם בלוחות הי' כתב עברי דע"כ עין מעשה ניסים הי'. א"כ גם ס"ת שכתב משה לכל ישראל לשום בארון הי' בכתב עברי דלא עדיפא מלוחות דמכתב אלקים הוא. א"כ אכתי קשה מה דהקשינו אמאי תפילין ומזוזות אינן נכתבים אלא אשורית משום דכתיב והיו בהווייתן יהיו. דכיון דהי' נכתב בכתב עברי לתכשר גם היום בכתב עברי דזה הוי בהווייתן: