ברית יעקב חלק א ק

כיון דאינו חייב לברך בפה. משא"כ היכי דחייב לברך בע"פ ונסתפק לו אם בירך או לא אפי' בספק דרבנן יהרהר מספק. בשלמא לברך בפה מספק בדרבנן אזלינן לקולא. גם איכא משום חומרא ברכה שא"צ. אבל להרהר בלבו כיון דהרהור כדיבור אפי' בספק מהרהר בלבו. ובהרהור ליכא משום ברכה א"צ. ואפי' אי נשים בבהמ"ז דאורייתא אם ספק אם ברכו בהמ"ז. כיון דהרהור כדיבור דמי סגי שיהרהר בלבו הברכת המזון.. משום חומרא ברכה שא"צ. א"כ ליכא נפקותא בזה אי נשים דאורייתא או דרבנן

ומה שתמה על הר"ן בסוכה (דף מ"ו) דאמר רבי יוחנן אתרוג בשביעי אסור בשמיני מותר סוכה אפי' בשמיני אסור. אמר רב פפא לאביי לרבי יוחנן מאי שנא סוכה ומאי שנא אתרוג. אמר ליה סוכה דחזי' לבין השמשות דאי מתרמי ליה סעודתא בעי למיתב בגוה ומיכל בגוה אתקצאי לבין השמשות ומגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא דשמיני. אתרוג דלא חזי' לבין השמשות לא אתקצאי לבין השמשות לא אתקצאי ליומא דשמיני. ופי' הר"ן דטעמא דרבי יוחנן דאתרוג בשביעי אסור דלכולא יומא אתקצאי. כיון דאם לא נטל שחרית נוטלו בין הערבים דכל היום חזי למצוה. ומש"ה בשמיני מותר דליכא למימר מגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא משום דלבין השמשות גופא לא אתקצאי שהרי בין השמשות אינו ראוי למצות אתרוג שאפילו לא נטל כל היום אינו נוטלו בין השמשות כיון דלולב בזמן הזה דרבנן בר מיום ראשון. ובין השמשות ספיקא וספק דרבנן לקולא. וליכא למימר מגו דאתקצאי לפלגא דיומא דשביעי אתקצאי לכולא. ונמצא הוקצה אפילו בין השמשות. דלא אמרינן הכי אלא בשבת ויו"ט לפי שכל דבר שאינו מוכן בין השמשות של שבת ויו"ט. אי אפשר שתבוא לו הכנה כל היום. אבל ביום של חול אינו אסור אלא בשעת הקצאה בלבד. ובין השמשות כיון שאינו ראוי לנטילת לולב אין האתרוג מוקצה בו עכ"ל. דא"כ קשה מאי קאמר הגמ' בפלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש פליגי רב ורב אסי דאתמר הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים אמר רב כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר ורב אסי אמר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר. במאי קמיפלגי מר סבר למצותה אתקצאי ומר סבר לכולי יומא אתקצאי ורב אסי ס"ל כרבי יוחנן. הא ביום הראשון האתרוג חזיא לבין השמשות. דאם לא נטל שחרית ניטל בין הערבים ובין השמשות דהוי ספיקא דאורייתא ביום הראשון. א"כ כיון דאתקצאי בין השמשות אתקצאי לכולא יומא. א"כ אתרוג שהפריש בראשון לתסר למחר ואמאי אמר רב אסי כל אחת ואחת יוצאה ואוכלה למחר עכ"ד. כבר ראיתי כתובה קושיא זו בהפלאה בחידושי בנו הגאון ז"ל והניח בצע"ג. ולענ"ד לא קשי' מידי דהא תנאי מהני באומר שיהא כולו ליום ראשון ואינו בודל בין השמשות של ליל שני כמ"ש התוס' ד"ה אתרוג בשביעי אסור וכ"כ הב"י בשם הרא"ש והרמ"א בא"ח (סי' תרמ"ט סעי' ה' בהג"ה). א"כ כיון דהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים הוי כמתנה בפירוש שאינו מקצה אלא למצותו. וכ"כ הר"ן להדיא בפ"ק דביצה (דף ד') דהא דאמרינן דסוכה אסורה עד מוצאי יו"ט של חג. משום מגו דאתקצאי בין השמשות של יום השביעי אתקצאי נמי לשמיני. והא התם הוי מוקצה מחמת יום שעבר איכא למימר מוקצה מחמת מצוה חמיר טפי. וכי תימא הא אמרינן החם הפריש שבעה אתרוגים כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר. אלמא מוקצה למצותו קיל טפי דלא אמרינן ביה מגו דאתקצאי אפילו מחמת אותו יום. ותירץ הרא"ה ז"ל דהתם שאני כיון שהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים הרי הוא כמתנה בפירוש שאינו מקצה אותו אלא למצותו בלבד עכ"ל. וכ"כ הר"ן בפ"ד דביצה (דף למד) גבי הא דכריך מאי שנא מהפריש שבעה אתרוגים לז' ימים. דהוי כמתנה בפירוש שאינו מקצה רק למצותו וליומו ע"ש. ועי' בר"ן בשבת בפרק כירה בשם הרמב"ן אפי' בנר שהודלק באותו שבת מהני תנאי לטלטלו אחר שכבה וכן הוא בש"ע באו"ת (סי' רע"ט סעי' יוד). וכן גבי סוכה אע"ג דלא מפסקי לילות מימים מ"מ אם התנה להשתמש אחרי שביעי של סוכה אע"ג דאסור בשביעי משום דאי אתרמי לי' סעודה ביה"ש חזיא לי' אפ"ה מותר בשמיני אפי' לרבי יוחנן וכ"כ הר"ן בפ"ד דביצה דבשמיני של חג אינו אסור בסוכה ונויה רק משום מוקצה ומהני בי' תנאי. וא"כ גם רב אסי דאמר כל אחת ואחת יוצא ואוכלה למחר משום כיון דהפריש ז' אתרוגים הוי כהתנה שהקצה למצותו וליומו כמ"ש הר"ן. א"כ רב אסי הוא כרבי יוחנן דלכולי יומא אתקצאי רק היכי דהפריש ז' אתרוגים לז' ימים הוי כהתנה אפילו ליום ראשון דאינו בודל בה"ש של ליל שני. והא דאמר רבי יוחנן סוכה בשמיני אסור מיירי היכי דלא התנה

ולכאורה לפמ"ש הר"ן דביום חול לא אמרינן אתקצאי אלא בשעת הקצאה בלבד רק בשבת ויו"ט אמרינן דאי אפשר שתבוא לו הכנה אם אינו מוכן בין השמשות של שבת ויו"ט. א"כ דיום שני הוי רק ספק אם היום קודש או חול. א"כ א"ש הא דאמר רב אסי כל אחת ואחת יוצא ואוכלה למחר ולא אמרינן מגו דאתקצאי ביה"ש דהוי ספיקא דאורייתא ביום ראשון. אפ"ה לא אתקצאי ליום מחר. דממ"נ אם היום חול לא בעי הכנה ולא מתסר משום הקצאה של בה"ש דביום חול אינו אסור אלא בשעת הקצאה ואם אתמול חול לא אתקצאי כלל כמו ביצה שנולדה בזה מותרת בזה. אך זה אינו דהא אנן אמרינן דרבי יוחנן וריש לקיש בפלוגתא דרב ורב אסי דהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים דרב אמר כל אחת יוצא בה ואוכלה לאלתר. ורב אסי אמר כל אחת יוצא ואוכלה למחר דס"ל לכולי יומא אתקצאי כרבי יוחנן. ורב אסי ס"ל בביצה (דף ד') שני יו"ט של גליות ביצה שנולדה בזה אסורה בזה. דרב אסי ספוקי מספקא לי' אי קדושה אחת היא ועביד לחומרא

אמנם אפשר לומר דהא דקאמר הפריש שבעה אחרוגים לשבעה ימים ע"כ מיירו בזמן הבית דלולב הי' נוטל ג"כ בשבת. ובארץ ישראל הוי רק יום אחד והשני חול. א"כ אפילו אתרוג של יו"ט ראשון מותר לאכול למחר אע"ג דאתקצאי בין השמשות של יום ראשון משום ספיקא דאורייתא מכל מקום כיון דיום שני הוי יום חול לית בי' איסור משום מוקצה כמ"ש הר"ן דביום של חול אינו אסור אלא בשעת הקצאה ומיירי ביום טוב א' שלא חל בע"ש דשבת ויו"ט כקדושה אחת דביצה שנולדה בזה אסורה בזה]

ידידו דורש שלומו ברוך מרדכי ליבשיץ פה וואלקאוויסק יע"א חלק אורח חיים