ברית אברהם לד

הרחום אשר ידיו פשוטות תחת כנף. וכבר זכרתי לעיל בהקדמה שאזכור באשמנו שלי אותן עבירות הרגילות לעשותן אבל שאינם רגילים כ"כ לא אזכירם וזכרתי ג"כ שם שנמצאים קצת עבירות בינינו שההמוניי' לא ידעו מהם או ידעו ולא ידעו חומר עונש' כל כך על כן אינם נזהרי' בהם מפני שחשבו שהם קלים ובאמת אינם קלים רק יש בהם חמורים כחומ' ראשי עבירות שהעושה אותן אין לו חלק לעוה"ב ע"כ כשאזכור באשמנו שלי כאלה אכתוב בצידם איסורין להראות להם בתוך הספר שהם עבירות גמורות וחמורות טוב לפני האלהים ימלט מהם ופושעים יכשלו בם. אבל אותן עבירו' שהם גלוים וידועים לכל שהן עבירות גמורי' קצתן קלות וקצתם חמורות לא שלחתי ידי בהן לכתוב איסורין בתוך הספר כי המפורסמו' אינם צריכין ראיה ומה שזכרתים בתוך האשמנו שלי כוונתי בזה כדי שיתוודה עליהם מי שעשאם ויתכפר. כי הכפרה תלוי בוידוי שנאמר איש או אשה כי יעשו וכו' והתוודו את חטאתם וכבר זכרתי בהקדמתי דלעיל עיין עליו

אשמתי רבות תולדות ואבות: אכלתי מהדברים הצריכין נטילת ידים ולא נטלתי. אכלתי ושתיתי דברים הצריכי' ברכה לפניהם ולאחריהם ולא ברכתי, אכלתי מסעודה שאינה מספקת לבעליה (וכתב המיימוני שזה אבק גזל) אכלתי סעודת הרשות (ואמר ר"י כל האוכל סעוד' הרשות לסוף גולה ע"ש כל ת"ח המרבה בסעודתו בכ"מ לסוף החריב ביתו) אכלתי בת של בעה"ב של גוי (וכתבו הפוסקים שפת של בעה"ב לעולם אסור ונקרא פת של בעל הבית מי שאינו פלטר קבוע לאפות ולמסור לאחרים רק לצורך עצמו ובני ביתו בלבד אופה אותו הפת אסור לעולם אפי' למי שאינו נזהר לאכול פת של נחתום,) אכלתי בשר ודגים בזה אחר זה בלא נטילה בנתיי' (וכתב הטור דחובה ליטול דחמיר' סכנתא מאיסורא) אכלתי בשר אחר גבינה בסעודה אחד בלי הפסק בה"מ בנתיים. (וכתב ב"י בשם הזוהר שאסור לעשות כן) אכלתי ושתיתי חוץ לסוכה בז' ימי החג אכלתי חדש (כתבו הפוסקי' שאסור לאכול חדש אף בזמן הזה) אכלתי חמץ בפסח, אחזתי באמ' והשתנתי (ואמרו חז"ל כאלו מביא מבול לעולם מכ"ש האוחז באמה להתחכך) את זכר משכבי אשה שכבתי. בגדתי בך בטלתי תורתך, בטלתי ק"ש ותפילין