ברית אברהם כו

ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואין אני יכול לפייסו בדברים ולשוחדו בממון. ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחד של גיהנם ואחד של ג"ע ואינו יודע באיזה מהן מוליכין אותי ולא אבכה ע"כ. כי כל אלו המחשבות ודומיהן מביאין האדם לחרטה הגמורה. ויגמור בלבו לבל יוסיף עוד לחטוא, וגם יבוש ויכלם בשעת הוידוי ככתוב למעלה פרק ו': כלל ה'. ויתענה בשעת הזכרת הוידוי וביום תעניתו לילה שלפניו ולאחריו לא יאכל כ"א פת במים בלבד ובזה תחלוש מאד תאות האוכל וימנע מגשת אל אשה כל אותה הלילה וישכב לארץ על הקש כסדר הזה יעשה למחרתו וכן כמה ימים עד שתהא התשובה קבוע בלבו ויהיו המעשים קלים עליו לעשותו והלך לפניו צדקתו

פרק תשיעי

כבר אמרו הראשונים כדרך שיש לגוף חולה ומדוה. כן יש לנפש חולה ומדוה הנפש וחליה הם מדותי' הרעות וחטאיה ובשוב רשע מדרכו הרעה ורפא הש"י חולה הנפש החוטאת כמ"ש ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך ונאמר ושב ורפא לו והנה נמצא פעמים תחלואי הגוף שלא יתרפא רפואה שלימה כ"א בפעולת ההפכיות עד"מ אם יש לאדם חמימות הרבה אז צריך להשקותו במיני משקה המקררי' אותו. ואם החולי הוא בהיפך אז צריך לפעול בהפכו. וזולת הפעולת ההפכיות א"א לחולי להיות חזק ובריא גם לחולי הנפש א"א להתרפאות בשלימות כ"א בפעולות הפכיות וע"ד שארז"ל בב"ב על הורדוס שהרג החכמים ושאל עצה לבבא בן בוטא אם יכול למצוא תרופה למכתו ואמר אליו אתה כבית נרו של עולם לך ועסוק באורו של עולם ותשתדל בבנין בהמ"ק ולזה הסכימו ג"כ חכמי המדרש ז"ל כמ"ש כי טוב העץ למאכל תאנה היתה בדבר שקלקלו בו נתקנו שנאמר ויתפרו עלי תאנה למדנו מכאן שלא יספיק לבעל תשובה עזיבת החטא בלבד אלא שיעשה מעשי' הפך עבירות שעשה עד"מ אם חטא במאכלות אסורו' יתענה ויזהר מלאכול לשובע נפשו אפי' דברים המותרי' כמ"ש רז"ל קדש עצמך במותר לך ואם העלים עיניו מצדקה יפזר ממונו לעניים ואם הורה לאנשים קלות במצות ילמוד אותם דרך ישרה לדקדק במצות ולשוב אל השי"ת ואם חטא בתאות