ברית אברהם כה

שיעזרהו האלהי' על תשובתו כמ"ש הסמ"ג בהלכות תשוב' סי' ט"ז. ויחזור פניו אל הקיר ויהיו עיניו למטה ולבו למעלה ולא יביט לצדדיו ויאמר התחינות והבקש' הכתובים בספר הזה לקמן פרק י"ג או בשאר ספרים ויאמר אותה בנחת ובתחנונים בכוונה גדולה מלה במלה ואל יבהל על פיו להוציא דבר מלפני האלהים בלי כוונת החרטה אשר נואל ואשר חטא כי כל המתוודה בדברים ואינו מתחרט בלבו בשעת הוידוי על הרעות שעשה לא זו שלא נמחל לו העון אלא שמוסיף פשע על חטא וגורם רעה לעצמו בהזכרת עונותיו כי נראה ממנו כאלו מתהלל ומתפאר על אשר עשה הרע בעיני ה' להכעיסו וזהו זדון לב ועזות פנים כמו שכתב בעל עקיד"ה ז"ל שער ס"ג ע"ש וכן אמרו חכמי הש"ס ע"ה במסכת תענית כל המתודה בדברי' ולא גמר בלבו לעזוב הרי הוא דומה לטובל ושרץ בידו וכו' אלא מה יעשה אדם ויתכפר לו עונותיו ישים אל לבו בשעת הוידוי החטאי' והעונות והפשעים שחטא והעוה ושפשע וידמע בלב ועין כדלעיל בפרק ששי כלל ג' ויאמר בלבו מה עשיתי איך לא הי' פחד אלהים לנגד עיני ולא זכרתי אשר בראני יש מאין והוציאני לעולם הזה והחסד אשר עשה עמי מעודי ועד היום הזה ונתן לי לב להבין ועינים לראות ואזנים לשמוע ואיברים לעובדו בהם ולעשות רצונו כדי שאגיע לחיי העולם הבא ואני הפכתי מעשי וקלקלתי מחשבותי וחטאתי בכל אבר מאבריי ושלמתי רעה תחת טובה ואחר הוידוי ילקה מלקות ארבעים במקום שאין רואה וכל אותה הלילה יהיה בבכי ומספד בכי זה הבוכה בדמעות ומספד כאדם הסופד על מתו ואומר אוי לי שעשיתי חטא פ' אוי לי שעשיתי חטא פ' אוי לי כמה חייבתי למלכו של עולם וזה ש"ה וקרעו לבבכם ואל בגדיכם וכו'. ויחשוב בלבו ג"כ התשובה שהשיב ריב"ז לתלמידיו בפרק תפלת השחר שכשחלה ריב"ז נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל והי' בוכה א"ל רבינו נ"י מ"מ אתה בוכה א"ל אילו לפני מלך ב"ו היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר ואם כעס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אסרני אין איסורו איסור עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפי"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכין אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כעס כעסו עולם ואם יאסר איסרי איסר עולם