ברית אברהם כג

על הארץ ולא ירחץ ולא יתענג ולא ילך בשחוק ובטיולים

אם השיאו לבא על בתולה פנויה או בעולה בין כדרכה בין שלא כדרכה יתן בלבו תבונה כשבא עליה הלא לא טבלה וכל אשה היא רואה נדה א"כ בא על נדה שהיא בכרת על כן ישכב בקושי על הארץ או על דף וילבש שחורים וילקה ויתענה ויתוודה בכל יום ג"כ בבכי הלב ובדמע ולא ירגיל לילך בשחקית הנשים ולפום צערא אגרא וטוב לו: הבא על גויה חייב הוא להתענות וללקות מלהיות עמה באש לא נופח: ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ לכל הפחות מ' יום עד ישוב חרון אף ה' ממנו: גזל או גנב ומתחרט ישיב למי שגנב או ליורשיו שנאמר והשיב את הגזילה: ויתענה וי לקה ויתחרט ויתוודה ויתרחק מלילך אצל ממון חבירו וירבה בצדקות ויבקש מחילה מהנגזל וכו': האריך שם יותר ואני כתבתי מעט מהרבה ומי שלבו נוקפו מעבירות יעיין שם, ממנו יראה וכן יעשה כי גדול שכר העושה

פרק שמיני

אעפ"י שזכרתי עניני תשובה מתחלת הספר ע"כ עדיין לא לא יצאתי ידי חובתי עד אשר אכתוב קיצור סדור התשובה אשר יעשה אותם האדם ביום טהרתו בהתנדב רוחו אותו

ראשית תשובת האיש החרטה. אשר נואל ואשר חטא ולהיות נפש נענה ומרה כלענה כענין שנא' מה יתאונן ויאמר בלבו לבי לבי הלא ידעת כי עפר עתה וכל ימיך חרוצים וחייך קצוצים ובכל יום תקרב אל הקבר ותעוף בלי אבר ומדוע אתה נמהר. ולא תעבור על לבך יום המר יום תאבד עצתך ונסרחה חכמתך יום ישיאוך על כתף יסבלוך ואל ארץ תחתיות ישליכוך ארץ ציה וצלמות חצר מות שם תפול עליך אימה ותכסך כלימה ולבושך גוש ורימה הלא היום ההוא נורא ואיום יום אשר אין לך פדיום יום תמרר בבכיה תאניה ואניה יום חרדה וצעקה יום שואה ונאקה יום מספד מר יום תערוך אבל משמר מול משמר יום יחרה אף האל וקנאתו ונתצה כאש חמתו יום תצא הנשמה. וישאר הגוף שלך שממה שוכב לבדו ולא יהפך מצדו אל צדו. ואתה בן אדם אל מי תנוס לעזרה או מי יהיה עליך סתרה הלא אז תאמר אוי לי מה