ברית אברהם טז

שעושה תשובה כשהוא איש ופרש"י כשהוא בחור בכחו כלומר ממהר להכיר את בוראו קודם ימי זקנה כאיש גבור ואע"פ שכל תשובה מעולה אפי' לעת זקנתו כמש"ה תשב אנוש עד דכא וארז"ל עד דכדוכא של נפש מ"מ התשובה שיעשה האדם בימי בחרותו בעוד כחו עליו היא רצויה ומקובלת יותר לפני הש"י. וכתב החסיד רבינו יונה ז"ל בשערי תשוב' וז"ל ודע כי החוט' כאשר יתאחר לשוב מחטאו יכביד עליו מאד עונשו בכל יום כי הוא ידע כי יצא הקצף עליו ויש לו מנוס לנוס שמה והמנוס הוא התשובה והוא עומד במרדו וארז"ל על ענין זה במדרש קהלת. משל לכת של לסטים שחבשן המלך בבית האסורין וחתרו מחתרת פרצו ועברו ונשאר א' מהן בא שר בית הסוהר וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו עצור ויך אותו במטהו א"ל קשה יום הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מהרת המלט על נפשך וכו' ולי מה יקרו בזה דברי פי חכם בעל ספר המוסר כמ"ש בשער התשובה ז"ל אדם הנפטר מן עולם הזה בלי תשובה דומה למלך שהיו לו עשרה שרים והיה המלך אוהב אותן והיה נכבדין בעיניו ויקרי' אצלו פעם אחת לקחו לעצמן עצה נבער' ובאו לארמון המלך לילה וחתרו הקורות ונכנסו לאוצר בית המלך וגנבו משם כלי כסף וכלי זהב ואבנים טובת ומרגליות: ליום השכים המלך ומצא אוצרותיו שדודי' וכל מחמדיו בזוזים ויצו המלך לחקור ולדרוש ולדעת מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן ויבוקש הדבר וימצא ויאמרו לו עבדיו אדונינו המלך שריך העשרה הנכבדים אצלך אשר שמת כסאות' מעל כל שריך הן בזו אוצריך וחמודתיך ויתעצב המלך מאד על שריו ולא חשב הגניבה למאומה באהבתו אותם ויאמר שקר הוא כי עבדים נאמנים הן ואיני מאמין לכם ויאמרו לו אדוננו הנה הגניבה בידם אמר המלך מה אעשה אם אמת הדבר לא אוכל להציל אותם מיד ההמון ואיך אהרוג אותם מפני חטאתם מה עשה אמר לעומדים לפניו הביאו אותם לפני ואראה אם הגניבה בידם כדברכם והיה בין מושב השרים האלה ובין חצר המלך נהר והיה להם לבוא לפני המלך ולעבור בספינה וקודם לכן שלח המלך א' מעבדיו ויאמר להם אמר המלך כשתעברו בנהר לבא אצלו תשליכו הגנבה בנהר כדי שלא תמצא בידכם ותמותו ואל תחוס עיניכם על זהב ופנינים כי אין זהב ופנינים נחשב אצלי למאומה נגד אהבתכם.