ברית אברהם יג

הנפש בלי ספק וכמעט כל אדם מחויב לחטא מצד טבע יצרו הרע כמו שהאריך בזה בעל עקדה כפ' תשא שער נ"ג

ושורת הדין נותן וגם השכל נותן מי שחטא לאדון הכל אין לו מחילה עולמות ואפילו בתשובה גמורה כי אפי' מלך ב"ו אם צוה על א' מעבדיו עשה כך וכך או לא תעשה כך וכך והוא עובר על מצות המלך קטנה או גדולה. האמר יאמר אותו העבד למלך אדוני מלך עברתי על מצותך אעשה תשובה על זה כי בודאי כל תשובה בעולם לא יועיל לו רק אחת דתו להמית כי חמת מלך מלאכי מות על מי שעובר על ציויו וק"ו בן בנו של ק"ו שעובר על מצות מה"ה הקב"ה שהשכל נותן שלא יהיה לו תקנה בתשובה כ"א במיתה. וכמ"ש רז"ל במדרש שאלו לחכמה חוטא מה יעשה ויתכפר אמר' להם חטאים תרדף רעה. שאלו לנבוא' חוטא מה יעשה ויתכפר אמר' להם הנפש החוטאת היא תמות וכו' הנך רוא' כי החכמה האנושית והמדרג' הנבואיית לא גזרו בחוטא שום תירץ כלל כי זאת אומרת חטאים תרדף רעה וזאת אומרת נפש החוטאת תמות ולדברי שניהם יהיה החוטא חייב מיתה בידי שמים וא"כ לפי הא דאמרן לעיל שכמעט כל אדם מחויב לחטא והחוטא בן מות הוא לפי שורת הדין כנזכר יחזור העול' לתוהו ובוהו והוא יתברך לא לתוהו בראו אלא לשבת וגו' ע"כ היה מהחסד האלהי לקבוע לנו יום סליחה וכפרה אחר יום הדין הקבוע לנו באחד לחדש לכפר על כל חטאתינו וז"ש תכלית ר"ה יו"כ ר"ל כי יו"כ הוא תכלית של ר"ה ומעולה ומשובח ממנו כי בר"ה לבד שהוא מורה על הדין א"א לנו לעמוד בזה כי לא יצדק לפניו כל חי כנזכר רק הש"י רוצה בקיומנו על כן נתן לנו יו"כ סליחה וכפרה כמש"ה כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'

ואמר תכלית יום כפור תשובה

להורות כי אין יו"כ מכפר ר"ל היום בלבד. כ"א כשיעשה תשובה אבל באפס תשובה אין כח ביו"כ לכפר וכן פרש"י ז"ל בהדיא על פסוק אך בעשור לחודש השביעי וגו' כל אכין ורקין מיעוטין מכפר הוא על השבין וכו': וז"ש תכלית יו"כ תשובה לומר דהא והא גרמא היום ותשובה מכפרים יחד עון אבל אם לא עשה