ברית אברהם יב

נמצאים כתובים הרבה תכליות במקום א' ע"כ אמר כאן תכלית הלילות שבתות הם תכלית הלילות ויותר מהם בענין לימוד התורה מהטעם הנזכר ואמר תכלית שבת ר"ח ותכלית ר"ח המועדים

בהיות כי מועדים הן מקראי קודש בענין הלימוד וההתלמדות יותר משבתות השנה. כי בהם נקהלו היהודים מנער ועד זקן טף ונשים לשמוע הדרשות שדורשן להם בענינו של יום דברי פסח בפסח ודברי עצרת בעצרת ודברי חג בחג כמשרז"ל סוף מסכת מגילה משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין מענינו של יום וכו': ועוד שנוכל ללמוד תורה בי"ט ואפילו כל היום כדאמרינן במסכת ביצה שהיה ר"א יושב ודורש בי"ט בהלכות י"ט כל היום כולו משא"כ בשבת דלא סגי דלא אכל משום עונג שבת ע"כ אמרו כן שהמועדים הם תכלית שבתות והוזקק לומר בתחילה תכלית ר"ח לפי שאנו מונים המועדים ממולד הלבנה כמ"ש הכתוב והיו לאותות ולמועדים

ואמר תכלית המועדים ר"ה

בהיות כי יום זה חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב וזכר כל היצור לפניו בא. מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר והוא דורש מעשה כולם הלא לבו יחיל בקרבו כי ידע שכל מעשיו בספ' נכתבין ובעת ההיא האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע: ומתוך כך נכנס בלב כל משכיל יראת שמים וידאגו כל השנה כולה על זה וכבר ידעת מהצעה הג' כי עיקר הלימוד הוא מעשה המצות ויראת שמים ע"כ אמרו כאן תכלית המועדים ר"ה והוא כאילו אמר תכלית למוד התורה הוא כדי ליכנס בה ליראת שמים. כי המועדים מורים על הפלגת לימוד התורה כנז'. ור"ה מורה על יראת שמים ומאימת הדין הלב יחיל כנזכר

ואמר תכלית ר"ה יום כפור

בהיות כי יצר לב האדם רע מנעוריו ודרכו להחטיא את האדם ומתגרה בו מידי יום ויום כמ"ש רז"ל במסכת קדושין יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו וכו' והוא מיתת