בנפש דוד רנט

ידיה ובריך ומתני לן פרקין. מאי מברך אמר רב יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה ורבי יוחנן מסיים בה הערב נא וכו' ורב המנונא אמר אשר בחר בנו וכו'. אמר רב המנונא זו מעולה שבברכות התורה לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה וישראל הילכך לימרינהו לתרוייהו עש"ב. ומדקאמר רב המנונא אשר בחר בני וכו' משמע להדיא דהברכה קאי על לימוד דמכאן ולהבא ולרב יהודה סובר שהברכה דמכאן ולהבא היא אשר קדשנו וכו' וצונו לעסוק בדברי תורה. ועוד דלפי דברי הלבוש אפילו אינו רוצה לקרות עכשיו אלא קם משנתו צריך לברך ברכה זו שכבר סיים למודו של אתמול

רנ"ב. בחק לישראל סדר בהעלותך יום ד' בגמרא סנהדרין מ"ג אמר רבי יהושע ן' לוי וכו' לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאלמלא לא הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט נ"ל דרוצה לומר דתפלת אברהם היא מה שאמר הכתוב בראשית י"ב ח' ויעתק משם ההרה וכו' בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה'. ואלמלא לא הקדים תפלה זו אברהם אבינו לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט בזמן יהושע עם מה שעשה עכן דכתיב ביהושע ז' ב' ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וכו' וכתיב יהושע ח' ט' וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וכו' עש"ב

רנ"ג. כתיב זכריה סי' ב' ויראני את יהושע הכהן וכו' והשטן עומד על ימינו לשטנו נ"ל לומר דהנה ימין האדם שהוא מצד החסד יורה על מצות עשה והשמאל יורה על מצות לא תעשה האזהרות והדינין מסטרא דשמאלא. והשטן היה עומד על ימינו לקטרג עליו גם מצד ימין שעושה בו מצות עשה. לומר שלא היה עושה אותם בשלימות אלא בחסרות לשם יוהרא וכיוצא בזה ולכך גער בו השם ואמר הלא זה אוד מוצל מאש ואלו לא היה עושה המצות לשמה לא היה ניצול ולא עביד רחמנא ניסא לשקרי ח"ו לכך גער בו והשתיקו גם אויל יחריש חכם יחשב מי ישום אלם הלא אנכי ה' היודע מחשבות אדם ובוחן לבות וכו'

רנ"ד. פרשת חקת כ' ה' לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון וכו'. נ"ל לומר הגם דבפסוק ארץ חטה וכו' הקדים בתחילה גפן לתאנה דשאני שם שבא לספר לנו שבח ארץ ישראל לכך הקדים המשובח ברישא. אבל הכא הקדימו המתבשל ברישא שהיא התאנה ואחר כך הגפן ואחר כך הרמון הוא אחרון בבישול לומר שהמקום הזה לא מקום זרע של חטה ושעורה ולא מקום תאנה שדרכו לבא בתחילת הקיץ ולא הגפן הבא אחריו ולא רמון הבא אחריו ועי' ברבינו בעל הטורים

רנ"ה. פרשת נשא ה' ט' וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה. ופירש רש"י על זה וז"ל אמר ר' ישמעאל וכי תרומה מקריבין לכהן. והלא הוא המחזר אחריה לבית הגרנות ומה ת"ל אשר יקריבו לכהן. אלו הבכורים שנאמר בהם תביא בית ה' אלהיך איני יודע מה יעשה בהם ת"ל לכהן לו יהיה בא הכתוב ולימד על הבכורים שיהיו ניתנים לכהן ע"כ

דע כי נאמר בפרשת משפטים (שנאמרה במרה דשבת ודינים במרה אפקוד והיא קדמה לכל) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך ושם לא נאמר מה יעשה בהם ובא הכתוב בפרשת נשא ולימד על הביכורים שיהיו נתנים לכהן ואחר כך בא הכתוב בפרשת קרח י"ח י"ג ולימד שאין זכות לו לכהן בהם עד שיביאה לה' לפני המזבח אז יזכה בהם הכהן והיינו דכתיב בכורי כל אשר בארצכם אשר יביאו לה' לך יהיה ור"ל לאחר שיביאם לה' אז לך יהיה ומדרחמנא קא זכו. ועי' בספר הקדוש נחל קדומים מש"כ בזה בפרשת נשא על פסוק הנז'

רנ"ו. כתוב במלכים ב' י"ז ט"ו וימאסו את חקיו ואת בריתו וכו' ואת עדותיו אשר העיד בם וכו'. ופירש הרב מצודת ציון ואת עדותיו מאסו בהתראות שהתרה בהם ולא היו חוששין להם ע"ש שפירש עדותיו מלשון התראה כמו ויעד ביהושע וכאשר סיים הכתוב כאן אשר העיד ונ"ל דזהו ההפרש שבין עדותיך לעדתיך שעדותיך לשון התראה שמתרה בם כאב את בן ירצה ומזהירו על הבלתי ראוי דבזה מראה לו אהבה שאינו לפי כבודו הדבר הבלתי ראוי ועדתיך היא מלשון עדות שמעידין על גדולתו יתברך ועל פעולותיו

רנ"ז. במסכת חולין שלהי פרק שלוח הקן קמ"ב ע"א תניא דבי רבי יעקב אומר אין לך מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה וכו' ופירש רש"י בד"ה שמתן שכרה בצדה. כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן. שלא תוכל להבין מתן שכרן שעתידין המתים להחיות עכ"ל עש"ב. ולכאורה אינו מובן והנראה לומר הוא דרש"י ז"ל מפרש דרבי יעקב בא להכריח דתחיית המתים מן התורה מהכא. דהא אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלוייה בה הרי שאמר לו אביו וכו' והיכן טובתו וכו' אלא ודאי עיקר השכר הוא בעולם התחייה הרי לך בהדיא שתחיית המתים מן התורה ולהכי כתב רש"י שלא תוכל להבין מתן שכרן. שעתידין להחיות ובתחיית המתים הוא מתן שכרן הרי לך שהעידה לן התורה בשכר מצותיה על תחיית המתים

וראיתי לרש"י בקידושין ט"ל שפירש כפשט הגמ' וז"ל שאין תחיית המתים תלויה בה באותו מתן שכר להודיעך שאין מתן שכר אלא לעולם הבא עכ"ל. והנה מכאן משמע דמה שאמרו היום לעשותן ולמחר לקבל שכרן ר"ל ולמחר הוא עולם תחיית