בנפש דוד רנח

ששני אותיות נראים. והואו' נח ביניהם והיינו דקאמר מהפעלים השניים הנראים. ונח ביניהם אכן הרב אבי העזרי בא לו' כי שאר המדקדקים סוברים שהוא מהפעלים הכפולים ר"ל ששרשו מכך'. וזהו לשון מליצתו כי משפחתו ובית אביו מהכפולים. משורש מכך' יצא מך' והיינו משפחתו ובית אביו ודו"ק. עי' להרד"ק בשרשיו שורש מוך' ומכך' ע"ש. ופשוט. הצעיר דוד הכהן סקלי ס"ט

רמ"ד. עי' לעיל סי' צ' מש"כ שם על פסוק לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ע"ש ונ"ל דע"פ זה יש לפרש הכתוב אזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם דר"ל אזן שומעת מה שמבטה בפיו דהיינו שם אדנות' ועין רואה שם יהו"ה הכתוב לפניו ועיניו רואים באותיותיו ואינו מבטה אותו בשפתיו ועל זה סיים הכתוב ומפרש לן מהו זה. וקאמר יהו"ה עשה גם את שניהם שרואים באותיותיו ואינם הוגים אותיותיו אלא מכנים אותו באדנות ויפה אמר חנן שני ימים לחדש ניסן ביום רביעי בשבת שנת ואם תרו"ץ לא תכשל. אמרו חכמים בדיל רבה. אכול תלמידא

ענין תערובות איסורין. עי' פרק שני דערלה. ובפרק שלישי שם דמשם יש ללמוד כמה הלכתא גברוותא לכל האיסורין שבתורה עי' שם בעינא פקיחא

רמ"ה. כתב הרב מדרש תלפיות ענף חן. לפני השלטון או מי שתרצה לבא לפניו שים ידך על מצחך ואמור ג' פעמים השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני בחון ומנוסה ע"כ

עוד שם מצאתי למצוא חן בעיני מי שתרצה כשתהיא לפניו שים ידך הימנית למפרע על מצחך הבהן למטה והזרת למעלה ואמור בלחש האל ישמור אתכם ואותי על כלכם ויועיל ע"כ

עוד שם לחן בבואך לדין אמור תפול עליהם אימתה ופחד וכו' ג' פעמים וקח קש מן הארץ ותשברהו בפניהם כאלו אתה מתעסק ע"ש דף רי"ח ע"ב

רמ"ו. עי' במור"ם בא"ח סי' תקפ"ה סעיף ד' ועי' באר היטב שם ס"ק י"ז שכתב משם מהרי"ל וז"ל דבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור. והתפלה מתקבלת יותר והמתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד הצדיקים אך יבקש מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר ע"כ מהר"יל ע"ש

רמ"ז. כתוב בתורה פרשת משפטים כ"ד ז' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. הנה בשבת פ"ח יש שקרא ערעור על זה ואמר עמא פזיזא דאקדימו פומייהו לאודנייהו ע"ש ואשר אנכי אחזה לי הוא שכוונו הם על מצות שקודם קיומם קדמה עשייתם כגון עשיית סוכה ותקונה ובניינה ואחר כך קיומה שבעת ימים תשבו בסוכות. וכגון מצות תפילין ומזוזות עשיית הגויל והקלף ועבודו וכתיבת מזוזותיו ובתים שלו ואח"כ הנחתו שהיא קיום מצותו וכגון עשיית טלית וציציותיו ואחר כך עטיפתו וכיוצא כאלה רבים לכך הקדימו נעשה לנשמע שהוא קבלת קיום המצוה כמו שכתוב וישמע אלהים אל לאה בראשית ל' י"ז דתרגם אונקלוס וקביל ה' צלותה ושם ל"ד י"ז דת"א תקבלון מננא ושם כ"ד

רמ"ח. מצינו דבר שהוא נע ונד שעבדוהו ע"ז. ואפילו לא בטלוה שמותר באכילה וכ"ש בהנאה

תשובה הם בעלי חיים הנעבדים אסורים לגבוה ומותרים להדיוט. עי' רבינו עובדיה מברטנורה בפרק שמיני דזבחים משנה א'

רמ"ט. ראיתי בספר בן איש חי פרשת בראשית בפסקי דינים אות ל' שכתב וז"ל בנוסח אתקינו סעודתא של הלילה לא יסיים ועתיקא קדישא וז"א אתייא לסעדא בהדיה וכן ה"ה בשל שחרית ומנחה וכו' ע"ש. ואני הד"ך אומר דהרואה בזוהר פרשת יתרו ברעיא מהימנא דף צ"ב בעיניו יראה דצריך לזמנא לון בהדיה בכל סעודה וסעודה וז"ל וכל חד כד איהו שלטא נטיל לחברוי וזמין לון בהדיה בההוא שולטנו דיליה וכד האי אתי לעלמא כלהו אתיין וזמינין בהדיה וכו' ע"ש

ר"ן. עי' בספר מצות השם פרשת כי תשא מצוה קי"ד שכתב וז"ל בשר נבלה או חלב מבהמה טהורה שבשלן בחלב אע"פ שלוקין על בשולן (בחלב) אין לוקין על אכילתן משום בשר בחלב שאין איסור בשר בחלב חל עליהם. שאין איסור חל על איסור שאין כאן לא איסור כולל ולא איסור מוסיף וכו' ע"ש ואני הד"ך כתבתי על הספר בגליון בזה הלשון תמוה שהרי נתוסף בו איסור הנאה וכיון דנאסר בהנאה הוי איסור בשר בחלב וחייב עליו וי"ל שכיון שאיסור הנוסף אין בו מלקות דהיינו בהנאה אין בה מלקות לכן לא מיקרי איסור נוסף גביה עכ"ל. ולפום השתא נראה שאין זה אמת שהרי לקמן בפרשת עקב מצוה תכ"ט ת"ל כתב והנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים וכו' ע"ש הרי דגם בהנאה יש מלקות ויש ליישב ועי' להרב פתחי תשובה יו"ד סי' פ"ז ס"ק ב' מש"כ בזה עש"ב. ועי' להרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק ח' הלכה ט"ז וז"ל כל מאכל שהוא אסור בהנאה אם נהנה ולא אכל כגון שמכר או נתן לגוי או לכלבים אינו לוקה ומכין אותו מכת מרדות והדמים מותרים ע"כ ע"ש

רנ"א. עי' בספרי קרית חנה דיד ח"ב סי' ל"א מש"כ על דברי הלבוש א"ח סי' מ"ז סעיף ו' שכתב שברכת על דברי תורה שאנו מברכין בשחר בתחלת ברכות התורה. היא ברכה אחרונה שאנחנו חייבים לברך על סיום התורה של אתמול וכו' ע"ש מה שהשבתי על זה והן עתה אני מוסיף בה דברים ואומר עם קני כי בגמרא דברכות דף י"א מפורש יוצא דלא דכותיה והכי איתא שם דאמר רב חייא בר אשי זמנין סגיאין הוה קאמינא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב. הוה מקדים וקא משי