בנפש דוד רנו

על מאורעותיו כל ימי חייו כי הם סמים של הרופא כי מרים הם בתחלתם והם באמת הנותנים רפואה ותעלה לחיי בשרים. וטוב אחרית דבר מראשיתו שמחזרים האדם לנערותו שלא ישתומם ולא יתבהלו רעיונותיו עליו באותו מצב כי ה' נצב עליו להטיבך באחריתך

רכ"ח. איתא בשבת דף ל"א ע"א אמר ריש לקיש מאי דכתיב והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמה ודעת. אמונת זה סדר זרעים. עתך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין. חכמה זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות יראת ה' היא אוצרו וכו' ע"ש. נ"ל הא דנקט עתך זה סדר מועד ולא נקט מועדים כשאר בבות. נ"ל משום דהכתוב כתב עתך ולא עתיך שהוא לשון רבים. ועוד משום דמועדים נאמר על מועדי ה' כדכתיב מועדי ה' מקראי קדש. וכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' שהם מועדי ה' שניתנו לשמחה. אבל מועד כולל כל עת כמו מועד לכל חי וכמו שכתוב ירמיה מ"ו קראו שם פרעה מלך מצרים העביר המועד שהוא לשון עת המיועד. ולכן לא נקטו בלשונם מועדים אלא מועד כדי להודיע לנו שסדר זה הוא מועד לכל חי שהוא לשון עת שכולל לכל העתים לטובה ולהפכו עת לבכות ועת לרקוד כמו סדר מועד קטן וסדר תענית וכיוצא בזה. ועי' לספר מים חיים סי' ל"ה מש"כ בזה יצ"ו

רכ"ט. פרשת מקץ מ"ד יו"ד ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד וכו'. קשה שאין זה כדבריהם שהם גזרו אומר אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וכו' עי' מש"כ בזה בספרי הקטן לך דוד. והן היום שמעתי (מהשד"ר כמוהר"ר סעדיה הכהן כולל ממערבא דידן י"ץ הא לן) דבר נכון בזה והוא שמה שגזרו הם אומר' אשר ימצא אתו מעבדיך ומת הכי פירושה שכיון שהשגם כמו שכתוב בפסוק ואו' וישגם וידבר את הדברים האלה הם השיבו ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה שנראה מדבריך שכיון שלא מצאת הגביע ודאי אנחנו שגנבנו אותו ולא אדם אחר מעבדיך המשרתים לפניך והיו אומרים חלילה לעבדיך ור"ל וכי חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה ולא תתלה בעבדיך המשרתים לפניך. אדרבא היה לך שלא לחשוד אותנו בזה. הן כסף אשר מצאנו וכו' וא"כ יותר היה לתלות בעבדיך ולזה גזרו אומר אשר ימצא אתו מעבדיך ומת. שבני נח אזהרתם זו היא מיתתם. וגם אנחנו אם נמצא אתנו נהיה לך לעבדים כדין תורה שאם אין לו ונמכר בגניבתו ועם זה יבא הכל על נכון

ר"ל. התוספות בפרק כיצד מברכין דף מ"ה ע"א ד"ה דחנקתיה אומצא ע"ש שהביאו הרמב"ם ז"ל בפרק שמיני מהלכות ברכות עש"ב

רל"א. הנה מדברי הש"ס תענית י"ג ע"א דקאמר אמר רב חנא בר קטינא לא נצרכה אלא לחמי טבריה ע"ש. משמע דמותר לאשה לטבול בחמי טבריה ולא גזרינן בהו ואפילו כל המקוה דהיינו מ' סאה כולו מחמי טבריה מותר. ועי' מור"ם ז"ל בהג"ה ביו"ד סוף סימן ר"א סעיף ע"ה ע"ש ודו"ק. ועיין בש"ע א"ח סי' שכ"ו סעיף א'

רל"ב. מהש"ס דמנחות דף מ"ג ע"א דקאמר תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כיון שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכל המצות כולן ופירש רש"י כיון שהאיר היום נתחייב בכל המצות דרוב מצות נוהגות ביום ע"ש. לכן יש ליזהר שאם נזדמנה לאדם מצוה יזדרז לעשותה ביום וכתיב ביום צותו וכו' כגון קביעות מזוזה פדיון הבן. וכגון עשיית צצית בנקבי הטלית וכריכותיו וקשריו וכו' וכיוצא. ועי' בקונטריס היחיאלי בבית אדם הני מזוזה סי' ד' דף ס"ט ע"א סעיף א'

רל"ג. כמהין ופטריות עי' ברכות ט"ל רוב העולם קורין להם בערבי תרפא"ס פק"ע והוא על פי פירוש הערוך אות כ' שפירש וז"ל כמהין ופטריות ברכות ט"ל על הכמהין ועל הפטריות אומר שהכל עירובין כ"ז. וגידולו מן הארץ למעוטי כמהין ופטריות הוא לשון ישמעאל שכך קורין לכמהין כמא"ה ולפטריות פק"ע א"כ יפה פירש וכמהין גדלים תוך הארץ אחר חפירתם נראים. אבל הפטריות גדלים על הארץ עכ"ל. וא"כ הגדלים תוך הארץ ואינם נראים עד אחר חפירתם הם הנקראין כמיהין שהם הנקראין בלשון ער"ב תרפאס. ונ"ל שהוא מלשון התר פס ידך גם כאן צריכין לפתח עליהם את הארץ שמכסית עליהם ולהתירם מתוכה כמו שדרשו רז"ל על פסוק לך התרפס ורהב רעך התר פס וא"כ גם כאן התר עליהם מכסה ארץ. או אפשר מלשון יהי פסת בר בארץ. והיינו התר פס ר"ל פסת בר שהם בתוך הארץ התר עליהם הארץ ואז תוכל ללוקחם ועי' בספר מים חיים להרב ידידנו אהובינו להרב המופלא כקש"ת כמוהר"ר יוסף משאש י"ץ מה שכתב בזה עיין עליו

רל"ד. ספר המזלות סי' טב"ת סא"ב מע"ק גד"ר. נ"ל הא דקרו למזל אדר דגים בלשון רבים דמשמע שני דגים וכן ראיתי באמת בקאלאנדרייר של חכמי פרי"ש שבחדש אדר מצויירים במזלו שני דגים נ"ל שמשום דיש בשנה מעוברת שני אדרים אדר א' ואדר ב' כנגד שני דגים ולכך קרו למזל אדר דגים לשין רבים דכמו מזל סיון הוא מזל תאומים ואמרו חכמים שהוא מורה על השניות דהיינו ב' לוחות העדות תורה שבכתב ותורה שבעל פה כן מזל דגים מורה על שני אדרים. ועי' מה שכתבתי בספר קרית חנה דוד בחלק ראשון סי' צ"ב עש"ב מה שכתבתי בשם הלבוש ובשם הרב יערות דבש והרב מנות הלוי עש"ב

רל"ה. בזוהר פרשת ויקהל דף קצ"ה ע"ב ר' אלעזר ור' יוסי הוו יתבי