בנפש דוד רנג

הה"ד מזבח אדמה תעשה לי וכו' ושזיב ליה בההוא עפרא מחבוט הקבר. ובדם מילה שזיב ליה משחיטת מלאך המות וכו' עש"ב אשרינו מה טוב חלקנו שנתנו לנו מצות כאלו סגוליות לינצל בהם מכמה עונשים והיו על מצחינו לרצון

רי"ד. ישם דף י"א ז"ל ולית בר נש יכיל למיכל בנהמא דאורייתא דאתמר בה עץ חיים היא עד דזריק קושיין מהלכות ואית הלכה דכל קושיין דילה אינון כאילנא דקליפה דיליה וקנה דיליה ועציו ועלין ואיבא כולהון שוין למיכל ועליה אתמר נרד וכרכום קנה וקנמון וכו'. ובגין דא לאו כל קושיין שוין ע"כ. תן ידידי דעתך לזה. הפוך בה והפוך בה דכולא בה כמ"ש באבות דבזה עומד האדם על האמת אמתתה של תורה

רט"ו. בתקוני הזוהר תקונא עשיראה דף כ"ה ע"ב וז"ל על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה דאיהו כגוונא דמעיל האפוד דפעמונים ורמונים אינון לקבל חוליין וקשרין. שולי המעיל אינון כנפי מצוה ואינון ה' קשרין לקבל שמע ישראל ה' אלהינו ה'. דאינון לקבל ה' נימין דכנור דדוד דהוה מנגן מאליו י"ג חוליין כחושבן אחד דקלא דנגונא סלקא באחד ודא חי' בין חוליין וקשרין לכל שטר סלקין ע"ב ודא איהו והוכן בחסד כסא. חסד ע"ב. כל מאן דאתעטף בעטופא דמצוה כאלו אתקין כורסייא לקב"ה דאנון יא' הד' ונ' הי' וכו' ע"ש אמר הדך' דע את אלהי אביך ועבדהו ראה עד היכן מגיעין הדברים זכור ואל תשכח

רט"ז. בתקונא חד ועשרין דף מ"ז ע"א מקולות מים רבים אלין ז' קלין ז' שמהן דמתפלגין לז' נהרות וכלהון מתפלגין בההוא נהר דנפיק מעדן ואינון בהבו לה' שבע אינון דאזלין על ז' שמהן דאינון אבגיתץ' ואינון ז' ספירן קול ה' על המים דא חסד ואיהו אבגיתץ' דמתמן מיא דאוריי' קול ה' בכח דא קר"ע שט"ן ודא גבורה קול ה' בהדר דא נגדיכ"ש ודא תפארת כסאו כשמש נגדי וביה אתמר למשה נגד כל עמך אעשה נפלאות. קול ה' שובר ארזים דא בטרצת"ג ודא נצח. קול ה' חצב להבות דא חקבטנ"ע ודא הוד. קול ה' יחיל מדבר דא יגלפז"ק דאיהו יסוד הר סיני. קול ה' יחולל אילות דא שקוצי"ת ודא מלכות דעלה אתמר למנצח על אילת השחר וכו' ע"ש ונראה דעל זה תקינו מתקני התפלה בליל שבת לומר מזמור לדוד הבו לה' בני אלים וכו' ולומר אחריו אבגיתץ' וכו'

רי"ז. שם דף נון' ע"א והא אוקמוהו חי ה' שכבי עד הבוקר בחי' דאיהו כליל חי' ברכאן דצלותא שכבי עד הבקר. עד ההוא נהרא דבההוא זמנא צלותא תהא נהרא בלבא ובעיינין ובגין דבחי' ברכאן דצלותא תלייא פורקנא. וביה אתגלייא דאיהו יסוד חי עלמין אתמר ביה והיו עיני ולבי וכו' והיו עיני ולבי אדכיר עיינין ולבא בגין דצריך בר נש בצלותיה למהוי עינו לתתא לגבי נשמתא דאיהי שכינתא דאיהי אסורא בגלותא. ולביה לעילא בקב"ה. ורזא דמלה עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי וכו'

אמר הדך' כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק דברי הזוהר המאירים ומזהירים. עונים באימה ואומרים דפורקנא תליא בחי' ברכאן דצלותא. ראו אחי ורעי כמה גדלה מעלת התפלה לכן צריך האדם ליתן לב לזה. ויתן דעתו על מבטה שפתיו שיצאו חנונים בכוונת הלב מלב עמוק כמטרה לחץ ועי' בזוהר פרשת מצורע דף נ"ה וז"ל כל מלה ומלה דצלותא דאפיק בר נש מפומיה סלקא לעילא ובקעא רקיעין ועלאת לאתר דעלת ותמן אתבחנת ההיא מלה אי היא מלה דכשרא. אי לא. אי היא מלה דכשרא עאלין לה קמי מלכא קדישא למעבד ריעותה. ואי לא סאטין לה לבר, ואתער בההיא מלה רוחא אחרא וכו' ע"ש הרי ידענו שכל מלות שיצאו מפינו יבאו לידי מבחן כיצד נעשין וכיצד היתה הוייתם. לפני מי שאמר והיה העולם הבוחן לבות וכליות אלהים צדיק. וכן איתא ג"כ בזוהר בשלח דף ס"ג ע"ב וז"ל ממעמקים קראתיך ה'. הכי תאנא כל מאן דמצלי צלותת קמי מלכא קדישא. בעי למבעי בעותיה ולצלאה מעומקא דליבא בגין דישתכח לביה שלים בקב"ה ויכוין לביה ורעותא והכי תאנא כל בר נש דבעי בעותיה קודם מלכא בעי לכוונא דעתא ורעותא מעיקרא דכל עיקרין. לאמשכא ברכאן מעומקא דבירא דכולא. בגין דינגיד ברכאן ממבועא דכולא ומאי הוא. ההוא אתר דנפיק מניה ואשתכח מניה ההוא נהר. דכתיב ונהר יוצא מעדן. וכתיב נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים. ודא אקרי מעמקים עומקא דמלה. עומקא דבירא דמבועין נפקין מניה. ונגדין לברכא מלה ודא הוא שירותא לאמשכא ברכאן מעילא לתתא. אמר ר' חזקיה כד עתיק סתימאה דכל סתימין בעי לזמנא ברכאן לעלמין. אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה. ומהאי שאיב ואתנגיד בירא דנחלין ומבועין אתנגידו מניה ואתשקיין מניה כולהו. ומאן דמצלי צלותיה בעי לכוונא ליבא ורעותא לאמשכא ברכאן מההוא עמיקא דכולא. בגין דיתקבל צלותיה ויתעביד רעותיה וכו' ע"ש. ולכן אנשי לבב שמעו לי ודברי קדש הנאמרין למעלה ראש קשרם על לבך תמיד וקודם כל תפלה ילמוד דברי הקדש. הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים מעומקא דלבא וישימם לנגד עיניו. אל יליזו מעיניך לשמור משמרת הקדש בקדושתן הן עומדין. העומדין ברומו של עולם והיו עיניך ולבך שם כל הימים

עוד איתא בתקונים תקונא תרין ועשרין דף ס"ד ע"ב ז"ל שמיני כחותם על לבך. דא נשמתא דאיהי חקוקה בכורסייא בזמנא דאיהי אתערת לתתא בצלותא. כרסייא אתער לעילא וכו' בזמנא דאתערת איהי בצלותא לתתא ד' סטרין דעלמא עמה וכו' ע"ש

עוד איתא בזוהר פרשת תרומה דף קע"ח ע"א וז"ל כד מרחשין בשפתיה פתגמי צלותא בזכיותא