בנפש דוד רמח

ואומרים ברוך אל ההודאות

קע"ד. כתיב למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא. נ"ל דרוצה לומר אע"פ שרב הוא אנכי מבקש מגדולת רחמיך שתסלח לעוני

עוד אפשר לפרש דה"ק וסלחת לעוני מפני כי רב הוא ואם תשלם לי כמדת עוני לא ישאר בי מאומה ולכן סלח נא אנכי מבקש. א"נ אפשר לפרש דה"ק וסלחת לעוני ור"ל וטעם שאני מבקש סליחה שישאר רישום העון ולא בקשת על המחילה שהוא לשון קנות שלא ישאר שום רישום מפני כי רב הוא העון שזה לו כמה שנים ונתישן בי ועדיין לא תקנתיו כי רישום שהוא ישן קשה לכבשו שלא ישאר ממנו אפילו רישום כבגד שהוא מלוכלך זה לו כמה לא בקל יעבור ממנו הלכלוך

א"נ אפשר לפרש דה"ק דלמה אני מבקש סליחה ולא מחילה מפני כי עוני רב הוא עברתי ושניתי ושלשתי כעבות עגלא חטאה. ולכן אנכי מבקש סליחה ולא הרהבתי בנפשי לבקש מחילה. עוד אפשר לפרש דה"ק וסלחת לעוני כי רב הוא המסית ומדיח אותנו כי הוא זקן וכסיל ע"ד הכתוב כי הוא ידע יצרנו וכו'. אחר כך ראיתי להרב אור החיים בפרשת כי תבא דכתב שכן פירש האר"י ז"ל כפירוש האחרון

קע"ה. בסדר והוא רחום שאומרים בשני וחמישי הזהירונו רז"ל לאומרו בכוונה ומעומד כתפלת י"ח. ונ"ל דלהכי נמצא בו י"ח הויות כנגד ח"י ברכות ואחת יתירה כנגד ברכת המינים עוד נמצא בו שבעה אדנות' נ"ל שהם כנגד תפלת שבת שיש בה שבעה ברכות

קע"ו. בתחינה שאומרים ביום חמישי אחר הסליחות שמתחלת ה' שארית פליטת אריאל וכו' כתוב חסדי ה' כי לא תמנו וכו' נ"ל לפרש דה"ק חסד גדול עשה עמנו ה' שלא תמנו וכלינו ואבדנו מרוב הצרות שעברו על ראשנו ספנו תמנו מן בלהות

קע"ז. במזמור יענך ה' ביום צרה שאו' בכל יום קודם ובא לציון יש בו ח"ש אותיות מ"ל תיבות הרי חשמ"ל ובזמן שיש לאדם איזה צער ח"ו יש לכוין בסוד הנז' לשמור אותו מכל רע ולהלבישו מלבוש נהורא עלאה שהוא גימטריא אור פניאל הנקרא אור המלבוש חושבנא דדין כחושבנא דדין ויאמר אלהים יחננו ויברכנו יאיר פניו אתנו סלה כך מצאתי

קע"ח. כתיב בנחמיה ט' ה' (וחכמים תקנו לומר בזמירות בויברך דוד) אתה הוא ה' וכו'. אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים. ושמת שמו אברהם. דיש להתבונן דהוה ליה לומר וקראת אותו אברהם כמו לישנא דקרא דלא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם ונ"ל לומר דבמה שצווהו על המילה וכתיב וכרות עמו הברית שדרשו רז"ל שהשם כרת עם אברהם הערלה והשם מל אותו אז נשלמו איבריו ונתקנו כל רמ"ח איבריו ולא נקרא שלם עד שמל ערלתו אז קרא לו אברהם שהיא גימטריא רמ"ח וא"כ במה שכרת עמו הברית שם שמו אברהם שהרי בזה נתנקו כל רמ"ח איבריו וא"כ במעשה שם שמו אברהם ונכון

קע"ט. במזמור הללויה הללי נפשי את ה' וכו' שאומרים בזמירות בכל יום בסדר תפלה כתוב ה' מתיר אסורים. ה' פוקח עורים. ה' זוקף כפופים. ה' אוהב צדיקים ה' שומר את גרים וכו' דלכאורה קשה דלמה הזכיר ה' בכל אחד ואחד בפני עצמו ולא כללם בכלל אחד ולומר ה' מתיר אסורים ופוקח עורים וזוקף כפופים וכו'

ואפשר לומר שבא להודיענו הכתוב כי כולם משגיח עליהם בסקירא אחת ולכן הזכיר בכל אחד ואחד השם להודיענו דבאותו רגע שהשם מתיר אסורים באותו רגע עצמו השם פוקח עורים ובאותו רגע וכו' מה שאין כן אם כללם אין שם דבר לעוררנו על הדבר הזה וק"ל

ק"ף. ז"ל תקוני הזוהר דף צ"ח ע"א צריך לאפשטא מניה כל מחשבי אחרנין בזמנא דמייחד לקב"ה בכל יומא תרין זמנין שמע ישראל וכו' עש"ב ויקבל עליו עול מלכות שמים בשלימות ויאמין באמונה שלימה שהוא יחיד בעולמו. ואין עוד אחר

קפ"א. בספר מצות השם מצוה קמ"ג קמ"ד כתב שם וז"ל ואין הקרבן נפסל אם הניח אחר זמנו. או אם חשב להניח לאחר זמנו אלא במחשב לאכילת אדם או לאכילת מזבח לאחר זמנו כדבסמוך וכו' ע"ש. ונ"ל דבא לאפוקי אם חשב על החלב לאכילת אדם חוץ לזמנו או דבר הראוי לאכילת אדם חשב להקטירו חוץ לזמנו בזה אינו נפסל הקרבן

קפ"ב. בסידור בית עובד באמת ויציב וכו' עזרת אבותינו כתוב גימט' מיכאל מלכיאל שנגדיאל ע"ש. ובאמת אין החשבון מכוון ואם במקום גימל' שבנגדיא"ל צ"ל נון' אתי שפיר החשבון. גם הויה' פעמים הויה' עם הכולל גימט' עזרת

קפ"ג. עוד שם רם ונשא גדול (גבור) ונורה סגור על מלת גבור שלמי צבור משם ספר הכוונות דף ק"ד ע"ב ע"ש. ועי' בסדור קול תחנה דכפי מה שרשם עליהם על פה הקבלה מובן הכל דלמה סגר עליהם המדבר ודו"ק

קפ"ד. הרב מצות השם מצוה רפ"א כתב וז"ל ואשה שהיא מבת ג' שנים ולמעלה ששכב איש אותה שכבת זרע היא ראשונה לטומאה כבעל קרי אשה שפלטה שכבת זרע בתוך ג' עונות לתשמיש וכו' היא טמאה כבעל קרי וכו' ע"ש קשה לי למה הצריך במי ששכב איש אותה שכבת זרע שתהא מבת ג' שנים ויום אחד הא אפילו לא תהיה