בנפש דוד רמז

והנה לפי טעם זה יש להתיר ע"י נכרי גם אם הוא עביד הכי לנגן כרצונו משום תענוג כיון דאפילו ע"י עצמו אינו אלא גזירה דשמא יתקן כלי שיר. ע"י נכרי הוי גזירה לגזירה. ואין גוזרין גזירה לגזירה כדמוכח בכל הש"ס. עי' ביצה בענין אין רוכבין על הבהמה וכו'. וכ"ש אם אומר לו בע"ש וכ"ש אם הוא מושכר לשנה. עי' בש"ע א"ח סי' של"ח סעיף ב' ועיין במגן אברהם שם ס"ק ד'. ועי' עוד בש"ע סי' של"ט סעיף ג' במור"ם עש"ב. ועי' בספר ארץ חיים להר"ח סתיהון ז"ל שכתב וז"ל ובזמנינו יש מקילין לומר לו מע"ש ואפילו בטיפוח וריקוד וכו' עש"ב. ועי' להרב ים של שלמה בביצה פרק חמישי סי' ואו' עש"ב. שבתוך הפסק שכתב וז"ל ומה שנהגו העולם היתר אף בלא שמחת נישואין גם על זה אני אומר הנח להם לישראל וכו' עש"ב. ועי' בפרק קמא דביצא דף ג' דקאמר הש"ס היא גופא גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה עש"ב הרי דמפשט פשיטא ליה לס"ס דלא גזרינן גזרה לגזרה מדמתמה הש"ס ע"ז ואין לומר בדבר זה כולה חדא גזרה היא כיון שאין מפורש איסורו בש"ס אפילו ע"י גוי אנן אין כח בידינו לגזור גזרות

קס"ו. בסדור תפילה בפזמון שתחלתו מתחיל חשתי ולא התמהמהתי שסימנו חיים בסופו כתוב. מה בצע כי אתנפל נגדך אם אוסיף צור להלל אמריך. העלה מרפא לצירי וכו' ע"ש נ"ל דצריך להגיה ולומר לחלל בחית' ולא בהא' ורוצה לומר מה בצע מה חמדה ותועלת יעלה בידי כי אתנפל נגדך אם אני אוסיף לחלל אמריך אמרי תורה ואמרי נועם א"כ מה תועלת בתפלה כי תפלה במקום קרבן וכשם שהקרבן לא יועיל ולא יכפר כ"א עם התשובה וא"ל קרינן ביה זבח רשעים תועבה כך התפי' צריכה תשובה לכך קאמר מה בצע כי אתנפל נגדך אם לא אשוב בתשובה ועוד אני אוסיף לחלל אמריך ורוצה לומר ולכך אני מקבל על עצמי שלא אוסיף לחלל אמריך. ולכן העלה מרפא לצירי זכרני ופקדני ה' אבל כפי גרסה להלל בהא' אין לו הבנה כלל ודו"ק

קס"ז. בפזמון שער הרחמים לעם בך בוטח וכו' כתוב בסוף השב נא שכינה לבית הבחירה והסיר מגינה וכו' אם הוא מלשון יגון צ"ל יגונה וראיתי ברש"י ז"ל באיכה בפסוק תתן להם מגינת לב דפירש שהוא לשון שבר עש"ב

קס"ח. רז"ל תקנו לנו לומר בפסוקי הקטורת חמשה פסוקים שמנין תיבותיהם חמשה וששים כמספר שם אדנות והקטורת לכפר על העם לשכך ולהשקיט את הדינין ולכך קורין פסוקים אלו שמספרם ס"ה להשקיט את הדין נ"ל

קס"ט. בפטום הקטורת התחיל התנא במספר המרובה דהיינו דברים שמספרם מספר מרובה שהם שבעים שבעים מנה ואחר כך מנה דברים שמספרם שוה דהיינו ששה עשר מנה. ואחר כך מספר מה שלמטה ממנו דהיינו הקושט שנים עשר. וא"כ הו"ל להמשך ולהסמיך לזה הקנמון שמספרו תשעה ואחר כך יאמר קלופה שלשה ולמה הפך הסדר וראיתי להרמב"ם הלכות כלי המקדש בפרק ב' הלכה ג' שכך סדרם הקנמון הקדים להקלופה עש"ב. אבל בכריתות דף ואו' מסודרים כמו שמסודרים בסדור תפלה שלנו. ונ"ל לומר שסדורם כך כדי להסמיך שלשה לשנים עשר דהיינו מספר שלשה לקודם לו דקאמר שנים עשר דכבר פתח פיו לשנים להכי סיים שלשה להקל על הלשון ועוד כדי להסמיך מספר ט' למספר בורית כרשינה תשעה וכו' להקל על הלשון ולא משלשה לתשעה. אי נמי יש לומר שמתחלה מנה השוין במספרם הגם שאינם כסדר הספירות מ"מ הא עדיפא ליה לתנא לתת מספר השוין ברישא. ואחר כך כשבא לנפרדין במספרם חזר לסדרם כסדר הספירות ולהכי לאחר שהזכיר לבושם הנקרא קושט הרומז לספירת חכמה סדר אחריו לקלופה הרומז לבינה ואחר כך לקנמון הרומז להוד. שהוא מאוחר לשנים אלו דשריין כחדא. עי' בסדורי תפלה שכתוב בכל צדו דכל סימן ספירה הרומזת לו ע"ש

ק"ע בספר מצות ה' פרשת כי תשא מצוה קי"ד כתב בשר נבלה או חלב מבהמה טהורה שבשלן בחלב וכו' אין לוקין על אכילתן משום בשר בחלב שאין איסור בשר בחלב חל עליהם שאין איסור חל על איסור שאין כאן לא איסור כולל ולא איסור מוסיף וכו' ע"ש. ותמהתי ע"ז שהרי נתוסף בו איסור הנאה. וראיתי שכך הביא הרמב"ם ז"ל בהלכות מאכלות אסורות בפרק תשיעי הלכה ואו' וראיתי להרב לחם משנה שם שהקשה קושיא זו ותירץ כיון שאין בהנאה מלקות שאין מפורש בו לאו להכי לא הוי איסור מוסיף להתחייב עליו עש"ב

קע"א. הא דאומרים ביוצר לעומת השרפים לעמתם משבחים ואומרים וכו' נ"ל דרוצה לומר דהאופנים וחיות הקדש מתנשאים לעמת השרפים. ואנחנו בני ישראל לעמתם דהיינו לעמת האופנים וחיות הקדש ולעומת השרפים אנחנו משבחים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו

קע"ב. הא דאומרים בתפלת י"ח סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו. צריך להתבונן במאי דאומרים כי חטאנו כי פשענו דודאי הכי הוא שאם לא חטא ולא פשע אינו צריך מחילה וסליחה נ"ל שהוא על דרך ומודה ועוזב ירוחם דאנחנו מודים ומתודים על חטאותנו ופשענו ונכון

ונ"ל הא דאומרים מחול לנו כי פשענו היינו לומר הגם דחטאנו החטא בשני פעמים א"כ הוי פשע דפושע הוא כההוא סמייא דהוה מסדר מתניתא דחזייה לשנה דהוה עציב דקרי ליה פושע משום דאשתלי פעם שנית ולהכי קאמר עוד מחול לנו מלכנו כי פשענו

קע"ג. הא שאומרים במודים דרבנן ותאסוף גלויותינו וכו' על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות. לכאורה אין לו הבנה ונ"ל דהכי קאמרינן ועוד אנחנו מודים לך על שאנחנו מודים לך