בנפש דוד רמג

תולדות לעלמין ולא ייתון דרין אחרנין לעלמא. א"ל אלמלא לא חטא אדם לא עבד תולדות כגוונא דא מסטרא דיצר הרע. אבל עביד תולדין מסטרא דרוחא קדישא. דהשתא לא עביד תולדות אלא מסטרא דיצר הרע. ונ"ל דזהו דכתיב ובחטא יחמתני אמי ובגין דכל תולדות דבני נשא כלהו מסטרא דיצה"ר בגין כך לית לון לאתקיימא דסטרא אחרא אתערב בהו אבל אלמלא לא חטא אדם ולא אתתרך מגנתא דעדן הוה עביד תולדות מסטרא דרוח קדישא דקדישין כמלאכי עלאין קיימי לדרי דרין כגוונא דלעילא. כיון דחטא ואוליד בנין לבר מגנתא דעדן ולא זכה לאפקה לון מגנתא לא אתקיימו אפילו לאשתרשא בעלמא דא עד דאתא נח דאיהו צדיק ועל בתיבה. ומן תיבה נפקו כל דרין דעלמא ומתמן אתבדרו לכל ארבע רוחי עלמא עכ"ל עש"ב. ועי' בחידושנו במסכת ביצה דף ד' ה' ע"ש מש"כ

קמ"ז. בפרשת וירא י"ח כ"ה חלילה לך וכו' והיה כצדיק כרשע חלילה וכו'. כף' דכצדיק קשה ההתוך דהכי צ"ל והיה צדיק כרשע. ונ"ל לפרש בהקדים מש"כ רש"י ז"ל בפרשת נח על מה שאמר הכתוב צדיק היה בדורותיו שיש דורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום ע"כ ע"ש. ועל פי האמור אתי שפיר דה"ק אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר דהיינו צדיקים כפי ערך אנשי העיר כמ"ש המלבי"ם בפירושו. אבל לפי ערך הצדיקים האמתיים הוו כרשעים. ולהכי קאמר ליה חלילה לך וכו'. והיה זה שהוא כצדיק כפי ערך אנשי העיר כרשע של אנשי העיר דמ"מ הרי הוא כצדיק לגבי אנשי העיר דנין אותו באשר הוא שם דכפי מקומו הוא צדיק לכן חלילה לך וכו' ודו"ק. (ט"ז למרחשון בשנת צדיק תמים לפ"ק שהיא ש' תרצ"ד

) א"נ יש לפרש והיה כצדיק וכו' ר"ל רשע כצדיק וצדיק כרשע ור"ל צדיק ורשע יהיו שוים. וכמו והיה כעם ככהן. הושע ל' ט' דהיינו כהן כעם והעם ככהן דשניהם שוין

קמ"ח. כתוב זאת זכרון בספר במה שראיתי דבר שלא היה לעולמים. והוא מה שהביא הרב מהר"ם מלובלין בתשובות סי' קט"ז שהעתיק שאלת חכם אשר בא לידו באשה שנבעלה לרוח או לשד שקורין מרכ"ט. ובא אליה בתחלה כדמות בעלה ובשניה כדמות פריץ. והיא אשה בעולת בעל אם נאסרה לבעלה וכו' עש"ב. וכעין זה מצאתי בהרב שבות יעקב חלק שלישי סימן ע"ז עש"ב דמסיק דגם האשה שרוצה לטבול לאחר עת ספירתה אף שאין בעלה עמה אינה יכולה לטבול וטעים לה טעמא כיון דהם עצמם אמרו שיש חשש סכנה (וראיתי בספר מאסף רבני הבאר כרך שלישי שנה שמינית סי' נ"ד שכתב וז"ל מדברי הזוהר נראה שאחר שטבלה האשה היא בסכנה עד שתזקק לבעלה. וכבר דיבר בזה בשבות יעקב ח"ג וכו' ע"ש) לטבול אם אין בעלה עמה בעיר משום חשש דיבוק רוח הטומאה ומזיקין. שמהאי טעמא מניחים אצלם תינוק. וסכין תחת הכרים דקי"ל חמירא סכנתא מאיסורא כאשר שמענו שאירע כן כמה פעמים. ועי' בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' קמ""ז וכו' עש"ב. אשר מזה הונח לי כמה פעמים שראיתי מקפידים העולם על זה שאם בליל טבילה שכבר טבלה האשה נפל הפרש בין האשה ובין בעלה ח"ו ולא ירצה לשכב אצלה בלילה ההוא. מרבים אליו רעים כל כך כל אותו הלילה עד שיעשו שלום ביניהם אותה הלילה עצמה חק ולא יעבור לא יתנו שינה לעיניהם ותנומה לעפעפיהם עד שיתפתה הבעל להיות אצלה לשכב עמה. ולפי האמור ניחא דעבדי הכי משום חשש סכנה דחמירא סכנתא מאיסורא. יותר מביטול פריה ורביה. עי' ביו"ד סי' קצ"ז ס"ב. ומשום הכי השכנים והקרובים לא ישקוטו ולא ינוחו עד שיתווכו שלום. ולפי האמור יבא על נכון מאמר קדישין בזוהר ויצא שאמרו שבנימין לא שמש מטתו משנמכר יוסף. ומצינו שהיו לו עשרה בנים דלפ"ז ניחא דלא שמש מטתו אלא ליל טבילה ומשום סכנה של אשתו ועוד בה משום פו"ר שרוב מתעברות בליל טבילה דוקא ומשם ואילך לא שמש מטתו משום שהיה מתאבל על אחיו. עיין בפירוש רש"י פרשת מקץ פרשה מ"ג ל'. ועי' בש"ע א"ח סי' תקע"ד סעיף ד' ע"ש. וצריכין לומר דהואיל והותר הותר גם באחרונים

קמ"ט. סעיפי העירוני על פירוש הפזמון שאנו אומרים במוצאי שבת אלי אליהו הנביא הבא נא וכו' שלכאורה אין דבריו מובנים בהשכל ראשון לכן הוצרכתי להתבונן עליו ונפרשו לפי דעתי וזה הוא. אלי כמו אלהי וכמו אלי אתה ואודך. ואנחנו מבקשים שישלח לנו ויבא לנו אליהו הנביא עתה אחר שיצא השבת שאליהו הנביא אינו בא בערבי שבתות וכ"ש בשבת לכן עתה שהוא עת וזמן לביאתו מבקשים מהשם שיבא לנו עתה אליהו הנביא והוא יבא לבשרנו בביאת הגואל קודם ביאת הגואל ככתוב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא וכו' והוא רץ בבשורה לבשרנו בביאת הגואל ומיד יבוא הגואל והיינו מה שאמר אחר זה בו ירתום רכבו ור"ל בו באליהו יאסור מרכבתו לרוץ לפניו. לפני הגואל לבשר לנע בשבי לנד ונע בשבי כי בו נ"ל להגיה כאיבו דהיינו מכאובו כי תמיד מצפה ומיחל לישועת ה' לא שכב לבו גם לא ראה שנה והוא יושב ומצפה. או נימא כי בו כמו עליו. ור"ל כי עליו ועל ביאתו מצפה ולא שכב לבו מזה גם לא ראה שנה. או נימא כי בו קאי אשבי. רב מחלי בראות. ר"ל רבו תחלואי בראות כחשי שאני כחש בשרי. ומשנאות השונאים יפות ובריאות בשר ותרעינה השקה צור. כמו צור ישענו. השקה מי ראש ולענה לצר עיניו ילטוש בנו כמ"ש איוב ט"ז ט' צרי ילטוש עיניו לי יום עיני לקדוש ישראל