בנפש דוד רכט

העולם מן הקצה אל הקצה אמרו שיש במדתו שבעה ושבעים מאת אלף מיל ושנים ושמונים אלף מיל. ( וצריך להתבונן בזה עם הא דאמרו רבותינו מקצה השמים עד קצה השמים מהלך ת"ק שנה אם יצא המספר מכוון או לא )

א"ה עפ"י החשבון עולה מספר חמש מאות שנה וג"ל שנה וחמשה ימים. וא"כ לא יצדקו מאמרים אלו

ע"א. איתא במדרש רבה באלה הדברים רבה פרשת ואתחנן כשעלה משה למרום הראהו הקב"ה אוצרות הטוב אמר לפניו הללו למי. אמר לו לעמלי תורה. הראהו אחרים ואמר לו הללו למי ואמר לו הללו לגומלי חסדים וכו' אחר כך הראהו אוצר גדול מאד אין קץ אמר לפניו זה למי מתנת חנם. כששאל משה בזרות התורה לא נתנו לו. וכן מפני דברים אחרים הנזכרים שם ולא נתנו לו. אמר איני שואל אלא מאוצר הגדול הה"ד ואתחנן. אמר הקב"ה היינו דאמרי אינשי עול חויא בביתך. ולא בר נש דאית ליה עיינין עש"ב ונ"ל הטעם טעם הוא כי הזיק הנחש אינו אלא בפה והפה יש לו מקום כי תופס את מקומו דו"ק. ויכול להיות נשמר ממנו ממקומו מקום היזיקו שהוא שיעור קטן הכמות. אבל היזיק העין אין לו מקום והוא מהדברים שהתנא גזר אומר בהם שאין להם שיעור וקחשיב הראיון בכלל חמשה דברים שאין להם שיעור כי העין רואה הכל בעין חודרת והכל קולטת והכל שולטת ושוטטת בכל הארץ

ע"ב. הסמ"ק חשב במנין מ"ע להורות. שנאמר להורות את בני ישראל להשיב לכל שואל דבר הלכה והוראה. עי' מצות ה' דף פ"א עש"ב אות ט'

ע"ג. תקוני הזוהר תקונא חד ועשרים דף מ"ח ע"ב. ועוד קרני פרה אלין ת"ח דמתווכחין דא עם דא באורייתא ומתנגחין כשוורים דא עם דא בגין דאורייתא דעל פה איהי מסטרא דגבורה דאתקרי אלהים וכו' ע"ש

ע"ד. הרב החסיד רבינו יוסף יעב"ץ כתב בפירושו המופלא והמפואר על מסכת אבות בפרק ששי משנה ד' כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וז"ל פת במלח הוא טוב לזכירה (ונ"ל לכך לא נתן שיעור למלח) והמים משכחין ולהכי הזהיר התנא פת במלח תאכל והזהיר על המים שתשתה במשורה דוקא ולא תרבה בשתייתם עש"ב

ע"ה. עוד כתב הרב הנז' בפרק ב' משנה ב' וז"ל תועלת המלאכה מצלת מן החטא ע"ד שאמרו רז"ל גדול זכות המלאכה מזכות אבות וכו' ע"ש

עו. בש"ס בשעה שבא הקב"ה לבית הכנסת ולא מצא עשרה מיד הוא כועס שנאמר מדוע באתי ואין איש וכו'. ופירשו רה"ק ואין איש נוטריקון אמן' יהי' שמיה' רבה' וכו' דהיינו שאין שם מנין עשרה כדי שיוכל לענות יהי שמיה רבה. וכו'. ונ"ל שיש להמליץ דזהו כוונת הכתוב רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום והיינו משום דמלת איש יש לה כמה נוטריקון אשרי שאל יעקב בעזרו. שומר ה' את כל אוהביו. שומר ישראל אמן. שבחי ירושלים את ה'. יהללו את שם ה' אלהי ישראל. אז ישיר משה וכו' אמן יהי שמיה רבה וכו' ולהכי קאמר קרא רבות מחשבות בלב איש דהיינו רבות מחשבות אדם מחשב לב איש דהיינו באותיות מלת איש כנזכר. אבל ועצת ה' היא תקום דהיינו שמו שלם היא תקום שצריך לכיון אמן יהי שם יה' רבה בשלימות דהייני יהי שמיה רבה בשלימות היא העצה שתקום כי הוא אמר ויהי הוא צוה ותעמוד

ע"ז. כתוב לאמר אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי נשפת ברוחך כסמו ים וכו' מי כמוך באלים ה' וכו' הנה כתוב בפסוק זה ששה אלפין חמשה זה אחר זה ואחד שהוא ששי מופסק מהם לרמוז לששה אלפין הוי עלמא ואחד שהוא מופסק מהם לרמוז לאלף הששי ובחמשה אמר אויב ארדוף וכו' מחלקים שלל ביניהם ובאלף הששי מלכים ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו ואומרים אריק חרבי תורישמו ידי ואז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו והיינו דסיים קרא נשפת ברוחך כסמו ים דהיינו ברוחו של משיח דכתיב ביה וברוח שפתיו ימית רשע ובאיזה זמן יהיה זה בזמן ורוח אלהים מרחפת על פני המים דהיינו רוחו של משיח בשנת מרחפת וכמו שכתב הרב האר"י כמ"ש משמו הרב חיד"א בספר נחל קדומים על פסוק זה ורוח אלהים מרחפת עיין עליו ועי' מה שכתבנו אנן בענ"ד בחידושנו על התורה בספר לך דוד בפרשת ויחי. לך נא ראה שם את שלום אחיך

ע"ח. דוד המלך ע"ה בתהלותיו ברוח הקדש גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה. ושלמה המלך בנו אמר במשליו גול אל ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך. ונ"ל דשני בחינות הם שדוד דבר שצריך האדם בכל דרכיו שיהיו לשם שמים ע"ד בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך שאם אכל יכוין שיהא בריא וחזק לעבודת קונו ואם שתה לרפואת גופו שיהא חזק לעבודת בורא עולם. ואם רחץ כדי שיהא נקי וטהור לשרת את קונו וכיוצא בזה וכיון שהוא עושה כל עולותיו ותנועותיו לשמו יתברך. בטח עליו שהוא יעשה רצונך ובכל אשר תפן תשכיל. ושלמה המלך ע"ה דבר בבחינה אחרת דהיינו דצריך האדם להשליך יהבו על השם וכל מעשהו יעשהו השם על דרך ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו'. אבל הזהירו ואמר ויכונו מחשבותיך שהוא ברוך ישלם רצונך בלי תפונה. בלב שלם ובאמונת אומן שכך הוא. יתד בל תמוט ולא תזוז ממקומה שתתחונן ותתבונן דעתך ומחשבתך שכך הוא. דהיינו