בנפש דוד רכז

ולהתפלל בבוקר כזרוח השמש (בתחלת היום) שכל אלו הדברים יקרים הם ועל כן כל יקר מיקר. ליקר מכל יקר. הוא יקר עכ"ל

ה"ן כתיב מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך. נ"ל לפרש דר"ל דמי יודע עז אפך דהיינו עונשך מפני שכל אחד יענש כפי מדרגתו וכפי חשקו באותו דבר. כי אינו דומה מעשה שעושה אדם טפש שאין לו ידיעה במורא שמים. לאדם פקח שהוא יודע את רבו. וקדושת המקום ויראתו. וכל אחד נענש כפי מה שהוא וכפי מדרגתו והכרתו בידיעת השם וכמו שאמרו חכמים יודע את רבו ומכיון למרוד בו. וזהו שאמר הכתוב כי מי יודע עז אפר כמה יענש על אשר לא טוב עשה. הגם שראה באחד שעשה מעשה כזה ופתיים עברו ונענשו. וראה העונש בעיניו אפילו הכי אינו יכול ליקח שיעור העונש מאחרים. כי כל אחד משתלם כפי מדרגתו כפי מצבו. והיינו דסיים קרא וכיראתך עברתך דכל אחד כפי מדרגת יראתו וידיעתו בשם יתברך וכן טובו כי אינו דומה לאדם חכם שעושה מצוה בשלימותה לאדם אחר. השם יסיר לב האבן ממנו ויתן לנו לב בשר ולב טהור

נ"ו ענין שמונה חוטין של ציצית ארבעה שהם שמונה. נ"ל לומר שהם כנגד שם הויה בקריאתו ארבעה שהם שמונה דהיינו כתיבתו וקריאתו שהם הויה' ואדנות' שהם רומזים ליחוד קבה"ו שלא יתפרדו ארבעה שהם שמונה חוטין כפולים ושמונה חוטין רומזין לשמונה אמנים שבקדיש תתקבל וקדיש על ישראל שכל אמן היא הויה' ואדנות' שעולה מספרם צ"א. כמספר אמן שעולה מספר שמונה אמנים תשכח ת"ש כ"ח שבזה אנו מתישים כת הסטרא אחרא בכוונתינו באלה האמנים ולזה ג"כ רומזים השמונה חוטין של ציצית שבכח הציצית שהם שמונה חוטין אנו מתישים כח הסטרא אחרא שמצות ציצית שקולה כנגד כל התורה שהרי יש בציצית ל"ב חוטין כנגד כל התורה שמתחלת מן ב' בראשית ומסיימת בלמד' לעיני כל ישראל. וכנגד ל"ב אלהים דמעשה בראשית לב טהור ברא לי אלהים. ולכן תקנו לנו חכמינו ז"ל בברכת הציצית להתעטף בציצית שהוא ר"ת ל"ב כנגד ל"ב חוטין וגם ציצית ושמונה חוטין וחמשה קשרים עולה מספרן תרי"ג כנגד מצות כל התורה. וכן ציצית וי"ג חוליות גמטריא תרי"ג

ז"ן חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. נ"ל לפרש דה"ק עד דלא ידע בין ארירת קליפת המן שנפרדו ממנה ניצוצות הקדושה ולא נשאר לה חיות מכח תשובתן ותעניתן של ישראל כמו שאמרו רז"ל גדולה הסרת טבעת וכו' ממ"ח נביאים שעמדו לישראל ומכח תשובתן של ישראל לקטו ניצוצות הקדושה והעלו אותם בתשובתם עד שלא נשאר להקליפה חיות עד שנשפלה לעפר ונשפט אותה עד עומקא דתהום רבה ואז נתעלית הקדושה עד שמים לרום והיינו ובין ברוך מרדכי שרומז אל הקדושה שנתעלית הקדושה עד מרום אשכון הפלא ופלא

ח"ן כתיב כי זה אלהים אלהינו עולם ועד. הוא ינהגנו על מות. נ"ל לפרש על פי מה שאמרו חז"ל בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק וכו' ה' לא יעזבנו בידו וכו' והיינו דקאמר הכתוב הוא ינהגנו ויעזרנו על מות דהיינו על מלאך המות שהיא מתגבר עלינו והשם מגיננו ומנהגנו עליו

נ"ט הפטרה ושמה רחב וכו'. קשה לי למה לנו להזכיר שמה. ויש לפרש דה"ק דאשה זאת שמה הולך מסוף העולם ועד סופו והוי רבותא טפי שאפילו הכי נתגיירה בצדק כאשר שמעה מפלאות תמים דעים שעשה השם עם ישראל. כאשר קרב את עצמו יתרו תחת כנפי השכינה בראותו נסים ונפלאות שעשה השם עם עמו. כך זאת הגם שהיתה גדולה בכל מכל כל גדולה בנוי. כמו שאמרו רז"ל כל האומר רחב רחב מיד וכו'. וגדולה בעושר שכל המלכים הוו שכיחי גבה אפילו הכי הניחה הכל ונתדבקה בישראל. והיינו דקאמר ושמה רחב רוצה לומר שמה רחב בעולם שנתרחב שמה בעולם דכל מלכי מזרח ומערב הוו שכיחי גבה

ס' עין נקבה. עין רואה ואזן שומעת ג"כ נקבה שפה נקבה. שפת אמת תכון וכו'; שן נקבה. שן רועה. ורגל מועדת ג"כ נקבה; יד נקבה. כי יד ה' עשתה זאת, ידי יסדה ארץ; אצבע נקבה. אצבע אלהים היא; זו קמיצה. זו זרת וכו'; לשון נקבה תשבע כל לשון. לשון מדברת גדולות, חיך וטעם זכר; לילה וכן ליל. זכר. בלילה ההוא נדדה. והלילה אמר הורה גבר. ליל שמורים הוא וכו'; שפה זכר. כי שפתי כהן ישמרו דעת. שפת אמת תכון לעד. פה זכר. פי יגיד תהלתך; אף זכר. אף על פה קאי; הראש לשון זכר. אל המקום אשר יפנה הראש; לב זכר. לב טהור ברא וכו'

ס"א כתיב ויאמרו לא יראה יה ולא יבין וכו' בינו בוערים בעם וכו'. נ"ל לפרש ע"פ מה שאמרו ז"ל איש ואשה זכו שכינה ביניהם דהיינו יוד' באיש הא' באשה. לא זכו אש אוכלתן דהיינו שיסתלק מהם שם יה' ונשאר אש אש. והיינו כוונת הכתוב עד מתי רשעים ה' וכו' ויאמרו לא יראה יה רוצה לומר כפי מעשיהם ויאמרו לא יראה יה ביניהם דהיינו דיסתלק שם יה' ביניהם והם לא הבינו דאם יסתלק שה יה' בוערים באש ואש אוכלתן. השם יסיר העוורון מעל עינינו במאור תורתו המאירה את העינים

ס"ב במאמר קדישין כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא. נ"ל לפרש כך כל מה שיאמר לך בעל הבית לעשות לו ולשרתו עשה לו השרות ואתה מחויב לשרתו שהוא אדון הבית חוץ מצא. חוץ לביתו לשרתו שעושה אותך