בנפש דוד רכב

מגוזלו כפשטיה שכיון שהקב"ה השליטו על יצרו ודאי איהו שליט על שונאיו כדאמרי' בסי' כ"ב ע"ש

כ"ז הרב בעל ספר מצות ה' פרשת אמור מצוה רצ"ו כתב וז"ל החלק ה"ג אם אדם חשוב עושה פעולה. ונראה בעיני ההמון שהיא עבירה אע"פ שהמעשה מותר. הנה הוא חלל את ה' עש"ב. ידידי אחי קורא נעים. כי נעים כי תשמרם בבטנך וכו' ודע ענין זה ושומרהו אלו הנאמרין. אלי ילוזו מעיניך השמר לך ושמור את נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. וכן מצינו למהרש"ל שכתב כן בתשובתו בענין גילוי הראש כמו שכתבתי לשונו בספרי הקטן קרית חנה דוד בחלק שני סי' קנ"ז דף קס"א

כ"ח אמרו רז"ל אין לך ריקן שבישראל שאינו מלא מצות כרמון. שנא' כפלח הרמון רקתך. אפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון. עי' עליהם. ואנכי הד"ך נותן בזה סימן מה שכתוב בתורה ויחנו ברמון פרץ דהיינו אפילו פריצים שבהם מלאים מצות כרמון. שיש בי תרי"ג גרגרים כמ"ש לקמן סי' רכ"ח

כ"ט אמרו רז"ל במדבר רבה על פסוק תכין לך הדרך תעמיד להם עמודים שכתוב עליהם ערי מקלט ע"ש. ונ"ל שזהו שאמר הכתוב והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה להם דרוצה לומר כיון שעל העמודים כתוב ערי מקלט א"כ כל הנושא עיניו לעמודים קורא מה שכתוב בהם שהוא ערי מקלט שמלות אלו רשומים עליהם והיינו דכתיב והקריתם לכם ערי מקלט

ל' העולם קורין לחכם העיר הרב. שהוא מלשון ריבוי כי הרבה חכמה למד לכך בחרוהו להיות מאריה דאתרא כמו מאת הרב תרבו. (במדבר ל"ה ח'

) ל"א ספר כריתות (ישעיה מ"ט) אי זה ספר כריתות אמכם וכו'. תרגם יוב"ע אידא היא איגרת פטורין וכו'. אלף בחיריק. גימל בשבא. גימל דגוש קל. ריש נקודה פתח. פטורין בלא יוד' בין פא' לטית'

ל"ב ראיתי להרשב"א בתורת הבית בבית שלישי במשמרת הבית דף ע' ע"ב שכתב וז"ל וכבוד הרב מונח במקומו שאפילו אמרן בן תדל היה לן לקבלן לרוב פשיטותן כ"ש שיצאו מפי רבינו וכו' עש"ב. ולא ידעתי מה הוא עניינו זה בן תדל וחפשתי בערוך ומצאתי בערך בית' באות בן ערל שכתוב במוסגר וז"ל א"ב בנוסחאות שלנו בן תדל ופירש שוטה שבעולם ששמו בן תדל עכ"ל. וראיתי בחולין דף קל"ד שכך נמי איתא בנוסחתינו בן תדל ע"ש

ל"ג כתיב ושמתי כד כד שמשותיך וכו'. אלו ארבעה ועשרים ספרים ספרי תנך' ומספרן וסדרן הוא בבבא בתרא פרק השותפין דף י"ד ע"ב והכי איתא התם. ת"ר סדרן של נביאים א' יהושוע. ב' שופטים. ג' שמואל. ד' מלכים. א' ב' ה' ירמיה. ו' יחזקאל. ז' ישעיה. ח' שנים עשר (חשיב תרי עשר חד). סדרן של כתובים. א' רות. ב' ספר תהלים. ג' איוב. ד' משלי. ה' קהלת. ו' שיר השירים. ז' קינות. ח' דניאל. ט' מגילת אסתר. יוד' עזרא. יא' דברי הימים אב'. חמישה חומשי תורה. (שנחשבים חמשה סך הכל כ"ד ספרים) ראשית כל ראשית ברא שברא עולמו דכתיב ואהיה אצלו אמון וכן סדרם מר"ן בש"ע יוד' סי' רפ"ג סעיף ה'

ודע דבכל כ"ד ספרים דשכיחי גבן אקדימו ישעיה ברישא ואחר כך ירמיה ויחזקאל. ונ"ל הטעם משום דבאמת ישעיה קדים להו בסדר הדורות כדמשמע מהש"ס דהתם דפריך מכדי ישעיה. קדים ברישא מירמיה ויחזקאל. ליקדמיה ברישא. ומשני כיון דמלכים סופיה חורבנא. וירמיה כוליה חורבנא. ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא. וישעיה כוליה נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא. ונחמתא לנחמתא ע"כ. הרי מצינו דישעיה קדים בזמן לירמיה ויחזקאל. ולהכי סדרום כפי סדר הדורות אחר מלכים. אלא דעדיין קשה לי דלמא נתחכמו הם יותר מהתנא דאקדים ירמיה ויחזקאל לישעיה מטעמיה דש"ס וכי סגי להו סדור התנא וסדר הש"ע. ועוד שאם העולם אזלי כפי סדר זמנים א"כ אמאי לא הקדימו ג"כ הושע קודם ישעיה שהרי הושע קדים בזמן לישעיה כמ"ש הש"ס התם כמו שפריך הש"ס דאמר ר' יוחנן תחלת דבר ה' בהושע שהיה תחלה לארבעה נביאים הושע וישעיה עמוס ומיכה הגם ששם תירץ הש"ס משום דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי והם סוף נביאים. להכי חשיב ליה בהדייהו יעו"ש. מ"מ העולם לא סברי לה לסדור תנא ברייתא ואזלי הם כפי סדר זמנים. אלא דלזה יש לומר דשאני הא דהושע שטעמו טעם לשד דנבואותיה גבי חגי זכריה דכלהו נבאותייהו ענין אחד ולהכי אין להפריד בין אחים ועוד יש לומר שכבר קבלה בידנו במספר במשקל כ"ד ספרים ואם היו מקדימין הושע לישעיה יהיה מספרם כ"ה ספרים ולהכי לא אפרידוה מתרי עשר ואקדימוה ברישא לתרי עשר משום שהוא קדים

עוד. ראיתי ברוב ספרים דשכיחי גבן. שסדרו דברי הימים שהוא לפי סדר הש"ס בסוף סדרן של כתובים סדרוהו אחר מלכים קודם לישעיה. והגם שהוא מסדר הכתובים. הכניסוה בסדר נביאים וסמכוה לספר מלכים. משום שכל דברי הימים מדבר מענין מלכים ולהכי אסמכוה למלכים הפך מסדר הש"ס לא ידעתי למה הם בחרו דרך לעצמם. ובסדר הכתובים מצינו סדר לספרדים וסדר לאשכנזים שלא כסדר הש"ס. עי' בספר מקראות גדולות בתחלת סדר תהילים מה שכתב בזה. ודע כי נחמיה לא נמנה בכלל הכתובים ולא נזכר. נ"ל כי הוא בכלל ספר עזרא כי כולם מוצא אחד להם כאשר עיניך תחזינה מישרים

ל"ד על. רוח מזרחית שכתבנו במקום אחר שהיא חמה כדמוכח מדברי הש"ס