בנפש דוד רכא

אלף. ואו' אלף' ואו'. הא' אלף'. שם מ"ב דאיהו חותמא אהיה' אשר אהיה'. ו' ציור מ"ב בשעוה דא אביגת"ץ. ורשעייא נשמתהון משדין וממזיקין. ולא פועלין בהם אלא כישוף ועובדי שדין כוותייהו. בגין דרשעייא כל שמהן וכל הויין דקב"ה וכל מלאכים שנאין לון. ובגין כך לא מועיל לא קמיע ולא שמהן קדישין ולא מלאכיא. דלא תפיס אלא מין במינו. ובגין דא לא תזרע כרמך כלאים. דאתמר בהון. כי כרם ה' צבאות צבאות נקודה דיליה יקוק עליה אתמר רק באבותיך חשק חולם שבא קמץ. ואינון זרע אברהם יצחק ויעקב. דרגא דלהון חסד כהנא רבה. גבורה לוי ישראל עמודא דאמצעיתא בגין דחולם כתר על תפארת. ע"ש

י"ח שם תקונא שבעין ק"ל ע"א. ובכל אבר ואבר בעי בר"נ לאמלכא לקב"ה ולתקנא ליה אתר דכיא ונקיא לשריא ליה תמן. ובגין דא צריך ב"נ לבערא מניה אבר ואבר. כל מחשבין כל הרהורין בישין דטנופין דאינון קליפין וצריך לאוקדא לון בכל פקודין כשרים דשריין על כל אבר ואבר. דאינון נרות. דכל פקודא נר אתקריאת. הה"ד כי נר מצוה. נר ה' נשמת אדם. ובה צריך למהוי חופש כל חדרי בטן. ולבערא מניה שאור וחמץ מן העיסה

י"ט עוד שם בכל אתר דקרי ליה בר נש עני ליה. אלא אם ההוא אתר דההוא אבר איהו פגום בחובא דעביד ב"נ. קב"ה לא שריא בההוא אבר. דעליה אתמר כל אשר בו מום לא יקרב. ואברין דבר נש כולם אינון מסודרין על סדר בראשית. ובגין דא אתקרי בר נש עולם קטן. ומאן דאמליך ליה לקב"ה על כל אבר ואבר כאלו אמליך ליה על כל עלמא. ואגרא דב"נ דאמליך ליה על כל אבר ואבר לא אתייהב רשו לגלאה. דאילין אינון טעמי מצות דלא אתייהבו לגלאה. בגין דלא יהא בר נש עובד על מנת לקבל פרס וכו' עש"ב תר"ץ כצבי לרא"ש

כ' שם קל"א ע"ב כל פקודין דהליכה תליין ברגלי כגון הליכה לבי כנישתא. הליכה לברית מילה. הליכה למת מצוה. או הליכה דמצוה

כ"א שם קל"ג ע"א ובגין דא כד גלגולא דנוקבא קא רכיבת עלוי. עובדוי איהו כאתתא. כד מליל מליל בפתיחו דידין וקליה ודיבוריה וכל עובדוי כאתתא. תועבה איהו. ובגין דא מברכין ישראל עמא קדישא. ברוך אתה וכו' שלא ני אשה וכו' ע"ש. ור"ל שמברכין בכל יום שלא עשני גוי דהיינו שלא נתעברה בו נשמה של נכרי כמ"ש האר"י ז"ל. ועי' מה בחלק שני סי' פ"ט ע"ח ע"ב בענין זה עש"ב

כ"ב שם ועליה אתמר ואתן אדם תחתך. אדם בליעל איש און ולאומים תחת נפשך דכד בר"נ איהו שליט על יצריה הכי איהו שליט על שנאיה. ואם יצריה שליט עליה. שונאיו שליטין עליה עכ"ל. ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו וקיים בנו שכתבתי בספרי קרית חנה דוד מקרא שכתוב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשענו בהשפטו אמן

כ"ג שם לקח טוב ע"א ואם על ארבע גלגולין לא אתתקנת. אתמר בההיא ועל ארבעה לא אשיבנו. וכל נשמתין דאתיין תלת זמנין ולא מתתקנן. אתקריאו פושעי ישראל ערב רב. אב צדיקייא דבכל זמנא דייתון מתתקנין ייתון עד ארבעה אפילו עד שתין דור. ודא איהו דור הולך ודור בא בא"י ודא נשמתא דאיהו משה רבינו כלילא כלילא משתין רבוא וכו'. דע כי זה חדש

כ"ד שם תקונא תליתאה דף קס' וברי בודאי אינון שלוחיא דצבורא צריכין כד קראן בספר תורה דיחתכון מלין ולא יימרון להון בהלעטה. כגוונא דערב רב דאתמר בהון הבשר עודנו בין שניהם. והוו אכלין בהלעטא וכגוונא דעשיו דאתמר ביה הלעיטני נא. ולא הוו טחנין ליה. אתמר בהון ואף אלהים חרה בהם עש"ב אבי אבי ראה כמה צריך ש"ץ ליזהר שלא יהיה חפזן וילך לאט לאט בדבור ובקלא וימללו מלה מתיקה כדובשא

כ"ה שם קמ"א ע"א ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וכו'. ואקמוה קדמאין אם חביב עליה נפשך מממונך לכך נאמר בכל נפשך. ואם חביב עליך ממונך מנפשך לכך נאמר בכל מאודך. דאית ב"נ דצלי ואזיל בכל פקודין דלא יהיב עלייהו אגרא. ואם הוה יהיב אגרא עלייהו. לא הוה עביד לון דודאי סגיאין אינון מבני נשא עתירין בעותרא סגייא ואינון חביבין עותרא דלהון יתיר מנשמתא דלהון. דעותרא דנפשא אינון פקודין טבין בעלמא דאתי. ועותרא דגופא ממונא ועדונא בעלמא דין. ואינון דמחביבין ממונא מנפשא. אם יהבין להו אורייתא כולה במאה זוזי לא הוו יהבין להו בגינה בגין דממונא חביב עלייהו מנפשא. ומאן דדחיל ורחים ליה לאו איהו. אלא בגין ממונא. האי דשוי ממונא עיקרא. ואורייתא דרחים קב"ה טפל. האי רחימו ודחילו. לא חשיב ליה קב"ה. אלא עיקרא דרחימו ודחילו דקב"ה דאע"ג דאיהו רחים ממוניה מנפשיה. דירחים ליה בממוניה במה דאיהו חשיב עליה. ולא בטפל דליה. ולכך נאמר ובכל מאודך. וכן מאן דחשיב ליה נפשיה מממוניה והוא יהיב כל ממונא דעלמא ולא הוה נזוק אפילו באברא חדא דאית ביה לכך נאמר בכל נפשך ועי' לעיל סי' א' מש"כ שם

כ"ו בנשמת כל חי בשבת אנו אומרים מציל עני מחזק ממנו. ועני ואביון מגוזלו והוא לכאורה כפול כאשר עיניך תחזינה מישרים. ונ"ל לפרש בהקדים מה שאמרו רז"ל בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו (דהרשעים קרוים מתים) ה' לא יעזבנו בידו וכו'. וזהו שאמר כאן מציל עני שהוא אדם בשר ודם מחזק ממנו שהוא היצה"ר שהוא מאש ואינו יכול לו. ועני ואביון