בניהו על יומא ט.

וְכָל כָּךְ לָמָּה לְפִי שֶׁהָיוּ קוֹנִין אוֹתָהּ בְּדָמִים. קשא כיון דיודעים בעצמן שאינם ראוים דידע אינש בנפשיה, איך יתנו דמים ויביאו עצמן לידי סכנה? ונראה דאלו היו צדוקים שיש כמה דברים חולקים בהם על החכמים ובכללם היא הקטרת הקטורת שהיא עיקר העבודה ביום הכיפורים, שהצדוקין סוברים שצריך להניח הקטורת בהיכל ויכנס לבית קודש קדשים בעשן הקטורת, וזה הפך האמת שקבלו רז"ל, אך לדעתם של צדוקין כן האמת, לכן הם נותנים ממון הרבה למנות כהן גדול צדוקי, שאינו ניכר ואינו נודע לחכמי ישראל שהוא צדוקי, כדי שיעשה העבודה כסברתם ולפי דעתם חושבין שהם עושים דבר שהקב"ה רוצה בו, לכך אף על פי שאינו הגון בשאר דברים, ואפשר שימות לא אכפת להו בזה הנכנס, והם היו עשירים ומקבצים ממון מבינותם כדי לשחד בו המלך שימנה כהן גדול לזה הצדוקי שאינו ניכר ונודע שהוא צדוקי.