עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבניהו על יומא

בניהו על יומא לט:

Benayahu on Yoma 39b · בניהו על יומא · free full Hebrew text

Open in the reader →

לְאַחַר מַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, יָצָא חִזְקִיָּה, וּמָצָא בְּנֵי מְלָכִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, הִדִּירָן שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. פירוש כאשר בא סנחריב על ירושלים, בא בחיל כבד והביא עמו כמה מלכים עם חיילותיהן לעזרו, וגם בני מלכים אלו שהיו עשירים גדולים באו עמו לעזרתו, ובלילה כאשר יָצָא מַלְאַךְ הֳ' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר (מלכים ב' יט, לה) ונמצאו בַבֹּקֶר פְּגָרִים מֵתִים שלא השאיר מהם אלא עשרה, שהם סנחריב ובניו ונבוכדנצר ונבוזראדן ועוד, וכמו שאמרו רז"ל כדכתיב (ישעיה י, יט) 'וְנַעַר יִכְתְּבֵם' הנה נשארו בני מלכים אלו עם עבדיהם שלא נגפם המלאך כדי שיראו הנס הפלאי בעיניהם, ובבוקר כשבא חזקיהו המלך ע"ה לראות בנס שעשה לו השי"ת, ויבז מחנה סנחריב, מצא את בני מלכים אלו שנשארו ולא נגפו, והם נשארו עומדים במקומן שלא ברחו כי בקשו להתגייר בראותם הנס הגדול והנורא הזה שעשה השי"ת בשביל ישראל! אך חזקיהו המלך ע"ה לא רצה לקבלם בתורת גרים גמורים מטעם דאפשר שאין מתגיירים לשם שמים אלא בשביל להתכבד בכבודן של ישראל, וכמו שאמרו רז"ל (יבמות כד:) מהאי טעמא אין מקבלין גרים לימות המשיח, ומהאי טעמא לא קבלו גרים בימי שלמה המלך ע"ה, אבל לא דחה אותם לגמרי אלא קבלם בתורת גר תושב שלא לעבוד עבודה זרה דאסור לבא בקהל, ולא כמו גר צדק שהוא ישראל גמור, ונותנים לו אשה ישראלית, ולכן הם לא חזרו למקומן מאחר שפרשו מעבודה זרה, וגם לא ישבו עם ישראל בארצות יהודה, כיון דאין מותרים לבא בקהל ויהיה להם בושה בזה, על כן הלכו לאלכסנדרייא של מצרים עם עבדים שלהם שנשארו עמהם, וגם מה שקנו בעושרם עוד עבדים כי היה עמהם עושר מופלג, כי בזמן קדמון היה מנהגם כשיוצאין למלחמה מוליכין רוב עושרם עמהם, והם היו עצומים בעושר, ובנו שם מזבח לשם שמים.

מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַבְעִית אֶת עַצְמֶךָ? יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ שֶׁסּוֹפְךָ עָתִיד לֵחָרֵב. פירוש אם אתה עושה כן להחריד אותנו כדי לעשות תיקון לדבר, הנה אני וכיוצא בי יודעין שסופך להחרב, ואין הרעשה זו שאתה מרעיש בפתיחת השערים צריכה לנו, ואם בשביל המון העם לא יתפעלו מהרעשה זו, ונמצא שאין בה תועלת וצורך אלא רק אתה מַבְעִית עַצְמֶךָ.

לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'לְבָנוֹן'? שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. ידוע כל הלבנת עונות היא על ידי בינה שהיא סוד לב וכמו שכתב בפתיחת אליהו זכור לטוב 'בינה ליבא ובה הלב מבין' וידוע שיש בבינה נון שערי בינה, ולכן נקרא לְבָנוֹן על שם הבינה שהיא לב, ויש בה נו"ן שערי בינה, וזהו לְבָנוֹן חלק התיבה 'לב נו"ן' וכתיב (תהלים קל, ג) 'אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד' מִי ודאי.

מַה יַּעַר מְלַבְלֵב, אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְלַבְלֵב. נראה לי בס"ד הוצרך לעשות לבלוב בבית המקדש לרמוז דעבודה שבו תלויה בלב כהנים בעבודתם ובלב ישראל המביאין הקרבן שאם חשבו שלא לשמו פסלוהו, ולזה אמר אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ 'מְלַבְלֵב' חלק התיבה לשתים וקרי בה מִלֵּב לֵב דהינו צריך להיות שלימות מלב הכהנים המקריבים, ומלב המביאין.