בניהו על יומא לה

הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. נראה לי בס"ד דדברים אלו באים ויוצאים ממנה על פי סדר הנהגתו עמה, שהיא רוצה שישאר כל היום לפניה בחצר הפנימי ובחדר שלה אפילו שאין לו עסק שם, והוא היה נשמט ויוצא כל שעה לחצר החיצון כדי שלא תראה אותו, ובעבור שהיה מצערה בכך אמרה לו הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית הָאֲסוּרִין! שלא תזוז ממקומך אמה אחת ולא תראה בני אדם עוד בחוץ, ואמר לה 'ה' מַתִּיר אֲסוּרִים'. גם עוד היא רוצה שילך לפניה בקומה זקופה שתראה צורת פניו היטב, והוא כאשר היה מוכרח לילך לפניה בשביל איזה עסק ושמוש היה כופף קומתו כדי שיהיו עיניו מביטות בקרקע ואין צורת פניו נראין לה היטב, ולכן בעבור שהיה מצערה בכך היתה אומרת לו הֲרֵינִי כּוֹפֶפֶת קוֹמָתְךָ בְּעוֹל בַּרְזֶל אֲשֶׁר אַנִּיחַ עָלֶיךָ והוא משיב לה 'ה' זוֹקֵף כְּפוּפִים' גם עוד כשהיתה מדברת עמו לאיזה צורך דאז היה מוכרח להרים ראשו מהביט בקרקע להיות פניו כנגדה לשמוע דבריה ולראות מה שמורה לו באצבעותיה, אז סוגר עיניו ופותחן מעט כדי שלא יסתכל בה היטב ורק פותחן כדי הצורך והיא רוצה שיפתח עיניו היטב, לכן בעבור שהיה מצערה בכך היתה אומרת לו הֲרֵינִי מְסַמֵּאת עֵינֶיךָ אשר אתה סוגרם לפני והוא משיב 'ה' פּוֹקֵחַ עִוְרִים'.