בניהו על יומא כח

צְלוֹתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, מְכִי מְשַׁחֲרֵי כְּתָלֵי. הקשו התוספות ז"ל והלא יצחק תיקן מנחה והוה ליה למימר 'צְלוֹתֵיהּ דְּיִצְחָק'? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (שער הכוונות דרושי תפילת המנחה דרוש ב) דמה שאמר בזוהר הקדוש (זוהר חלק ב' תרומה קסו:) ש"י עלמין דשריין תחות כורסיא הם ר"ז בסטרא דימינא וק"ג בסטרא דשמאלא הכונה דאותם ק"ג עולמות הם גימטריא 'מִנְחָה' [103] , לפי שהם מתעוררים אחר חצות היום אשר מתעורר שמאלו של יצחק, ולכן נקראת תפלת המנחה, וכונתינו לתקן ק"ג עולמות אלו של סוד המנחה לעשותם חסד בסטרא דאברהם עיין שם, ובזה ניחא דקרי לתפלת המנחה על שם אברהם, כי כך כונתינו ומאוויינו לעשותה חסד בסטרא דאברהם. ובסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע פרשתי בס"ד, תלה המנחה באברהם שתיקן שחרית מפני דידוע דקריאת שמע במנחה ליכא, אך קריאת שמע דשחרית שקודם העמידה מספקת לתפילת המנחה גם כן כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל, ולכן תלה המנחה באברהם שתיקן שחרית עיין שם, ובזה יובן בס"ד מה שאמר אברהם אבינו ע"ה (בראשית כב, ה) 'וַאֲנִי וְהַנַּעַר' הוא יצחק 'נֵלְכָה עַד כֹּה' זו קריאת שמע דשחרית שיש בה כ"ה אתוון דיחודא בפסוק שמע ישראל, 'וְנִשְׁתַּחֲוֶה' בתפלת שחרית להמשיך התיקון והאורות על ידי קריאת שמע לצורך שחרית, 'וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם' בתפילת המנחה באותה קריאת שמע עצמה שתספיק בעד שניהם.