בניהו על יומא כב

אִם גְּדוֹלִים חָטְאוּ, קְטַנִּים מֶה חָטְאוּ! מִיָּד יָצָאת בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה". נראה לי בס"ד אם תוסיף מספר קטן שבמספר שהוא מספר אחד, על אות הקטן שבאותיות צַדִּיק שהוא אות ד' יהיה אות ה' ואז אותיות צדיק יהיו אותיות צוּקָהּ רמז שאם יצא הצדיק בענייני הצדקות אפילו מדרגה אחת מן הגבול הראוי לו אז יפול בצוקה, וכן הענין בשאול המלך ע"ה שיצא מן הגבול מעט נפל בצוקה, שעל ידי כך נטרד ממלכותו. ואומרם אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה דבאותיות רשע לא יש מספר אחדים ואות הקטן שיש בו בעשרות הוא, שהוא שבע עשרות, ואם תוסיף עליו עשר לעשותו שמונה עשרות יהיה אות פ' ואז אותיות רָשָׁע יהיו רֶשֶׁף והמזיקין נקראין רֶשֶׁף, וכן היסורין נקראים רֶשֶׁף כמו שנאמר בגמרא דברכות (ברכות ה.) על פסוק (איוב ה, ז) 'וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף' אין רשף אלא מזיקין, וגם דרשו שם אין רשף אלא יסורין, וכאן דרשינן לתרווייהו שאם יחטא יותר מגבול הרשעים הנהוגים בעולם, ילקה במזיקין וילקה ביסורין בר מינן, ולזה אמר אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.