בניהו על תענית יט.

צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם־טוֹב. נראה דרכם היה לגזור ביטול מלאכה ביום התענית לכך אמר לו צְאוּ מבית הכנסת וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ בבתיכם ולא תלכו אחר כך לשוק אלא עָשׂוּהוּ יוֹם־טוֹב שאין בו מלאכה. והא דלא אמר לו שיקראו ההלל אלא הם באו מאליהם וקרו הלל היינו כיון דאמר לו עשוהו יום טוב הבינו שיקראו הלל כי הדרך ביום טוב לקרא הלל.