בניהו על תענית יח.

לֹא אַחֵיכֶם אֲנַחְנוּ? לֹא בְּנֵי אָב אֶחָד אֲנַחְנוּ? לֹא בְּנֵי אֵם אַחַת אֲנַחְנוּ? נראה דנקטו שלשה דברים אלו כנגד שלשה גזרות והיינו כנגד גזרה של ביטול תורה אמרו לֹא אַחֵיכֶם אֲנַחְנוּ כי אח עשו ליעקב וראו והביטו מה היתה מלאכתם של שני אחים אלו מעת ביאתם לעולם דכתיב בהו וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים (בראשית כה, כז) , נמצא כך נתרצו האחים ביניהם שעשו יעסוק בעסק הגשמי ויעקב יעסוק בעסק הרוחני של עולם הבא, ומעולם לא הקפיד עשיו על אחיו לבטלו ממלאכתו, משמע דניחא ליה בכך ואנחנו תופסים מלאכה של אבינו לעסוק בתורה למה אתם עוברים על דעת אביכם עשו לבטלנו ממלאכה זו? ועוד אמרו לֹא בְּנֵי אָב אֶחָד אֲנַחְנוּ כנגד ביטול מצות המילה לומר והלא יצחק שהוא אבינו ואביכם הוא הראשון אשר נימול לשמונת ימים על כן אם אנחנו הלכנו במנהג אבינו ואביכם ותפסנו שיטתו ומלין לשמונה למה תתגרו בנו היתכן שאתם תהיו מגנים מנהג אביכם? ועוד אמרו לֹא בְּנֵי אֵם אַחַת אֲנַחְנוּ כי רבקה היא אמנו ואמכם ומצינו שהיתה מכבדת השבת ומדלקת נירות בליל שבת שהיו נדלקים ועומדים כל השבת כולו ואם אנחנו תופסים שיטת אמנו ואמכם ומנהגה הטוב לכבד את השבת ולשומרו למה תתגרו בנו ותבטלו מנהגינו היתכן שתבזו דרך ומנהג של אמכם.