בניהו על תענית י.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה מֵי־גְּשָׁמִים, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹתֶה מִתַּמְצִית. פירוש כל דבר שהוא חלק אחד משישים נקרא תמצית כנודע בענין ביטול השיעורים זה בזה, וענין זה כאן לא קאי על הכמות אלא על האיכות דודאי בכמות צריך לכל העולם גשמים אלף ידות על הגשם הצריך לארץ ישראל אך באיכות ומעלה נחשבים גשמים של כל העולם אחד מששים מגשמי ארץ ישראל. ואפשר לפרש עוד ענין זה על מי גשמים ותמצית דנקיט הכא על פי מה שאמרו לעיל תניא: מַיִם הָעֶלְיוֹנִים בְּמַאֲמָר הֵן תְּלוּיִים וּפֵרוֹתֵיהֶן מֵי־גְּשָׁמִים, ופירש רש"י מה שאמר ופירותיהם מי גשמים כלומר הם מזיעת המים העליונים באין ולא מי גוף מים העליונים הם עיין שם, ולכן נראה לי דמה שאמרו כאן חוץ לארץ שותה מתמצית היינו רוצה לומר מזיעה של מים העליונים דקרי לזיעה תמצית שמתמצית מן גוף המים אבל ארץ ישראל אינה שותה מן הזיעה אלא שותה מגוף מים העליונים ולכן אמר ארץ ישראל שותה מי גשמים סתם דקאי על גוף המים.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַשְׁקֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מַשְׁקֵהוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. נראה ודאי דמפתח של גשמים שהוא הוצאתם מן האוצר דהיינו שיקבלו העננים ממים העליונים כאמור לעיל מְלַמֵּד שֶׁהָעֲנָנִין מִתְגַּבְּרִין וְעוֹלִין עַד לָרָקִיעַ וּפוֹתְחִין פִּיהֶם כְּנֹאד וּמְקַבְּלִין מֵי־גְּשָׁמִים, ודאי דאינו מסור זה ביד שליח הן בארץ ישראל הן בכל העולם כולו אך כאן קאי על אחר שקבלו העננים מי גשמים וצריך שיורידו העננים הגשם לארץ הנה זה בחוץ לארץ מסור ביד שליח הוא המלאך הממונה על כך וכדאיתא לקמן (בדף כה:) אָמַר רַבָּה: לְדִידִי חָזִי לִי הַאי רִידְיָא, פירוש מלאך הממונה על הגשמים דקאים בין הרקיע שהוא תהומא עלאה לבין אוקינוס שהוא תהומא תתאה ולתתאה אמר ליה העלה מימיך ולעילאה אמר ליה השפך מימיך לארץ עיין שם. ורבה בחוץ לארץ הוה ועל זה קאמר הכא דלכל העולם כולו משקה על ידי שליח שהוא מה שיורידו העבים הגשם על הארץ אבל בארץ ישראל גם זה יהיה על פי מאמרו יתברך שיאמר לתהומא עלאה השפך מימיך לארץ אבל מה שמקבלים העננים הגשם מן מים העליונים אפילו של חוץ לארץ לא נמסר על ידי שליח דעל זה אמרו לעיל מפתח של גשמים לא נמסר על ידי שליח.

כְּתִיב: 'חֶשְׁכַת', וּכְתִיב: 'חַשְׁרַת'. קשה פסוק חַשְׁרַת בנביאים (שמואל ב' כב, יב) ופסוק חֶשְׁכַת בכתובים (תהלים יח, יב) , והוה ליה למימר כְּתִיב 'חַשְׁרַת' וּכְתִיב 'חֶשְׁכַת' דהא חשרת קדים לחשכת? ונראה לי בס"ד הא דהקדים בדקדוק שלו שמדקדק בשינוי התיבות האלה את תיבת חשכת מפני שנוטל ממנה אות הכ־ף ומניחו בחשרת דנמצא תיבת חֶשְׁכַת מטולטלת ותיבת חַשְׁרַת קבועה.