בניהו על סוכה נה.

בַּשְׁלִישִׁי מַהוּ אוֹמֵר? "מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים". נמצא לפי זה של יום שלישי ושל יום רביעי הם במזמור אחד. ונראה לי הטעם כי שניהם בבחינת נפש שביום שלישי השראת נפש משבת שעברה, ויום רביעי הכנה לנפש של שבת הבאה, לכן שניהם ממזמור אחד.

בַּשִּׁשִׁי מַהוּ אוֹמֵר? "יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ". פירש רש"י במזמור 'אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל' (תהלים פב, א) ואומר כל המזמור. נראה ודאי כאן ובכולהו יומי אומר כל המזמור כולו, והא דנקיט התנא הני קראי, אף על גב דאין אלו התחלת המזמור מפני כי כל אלו המזמורים אומרים אותם בניגון ארוך וחשוב מאד, ותכונת הניגון הזה תחלתו נמוך, וכשיגיעו לפסוקים אלו אז עולה הניגון בקול גדול, כי מתחלת המזמור עד פסוקים אלו הם כמו פתיחה לניגון ודומה כאלו הניגון מתחיל מן פסוקים אלו, לכן מזכיר התנא הקריאה בראשי פסוקים אלו, דמכאן ואילך נשמע מתיקות הניגון ותוקפו, וקודם אלה נקראים כמו פתיחה לניגון, כי כן יש ניגונים בניגוני המוזיק"א וכיוצא שעושה המנגן תחילה ניגון נמוך ופשוט קצת, ואחר כך מתחיל בעיקר הניגון ומתיקותו שעולה ומוריד בו מעלות רמות, וקים ליה להתנא דהכי הוה אותו הניגון של אלו המזמורים שם בזמן בית המקדש שכך קבל מרבותיו.