בניהו על סוכה נב:

אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. נראה לי בס"ד קרי ליה 'מנוול' כי אותיות מנוול הם אותיות 'לו מנו' ואותיות מנו באטב"ח 'סהד' שהוא עדות בפיו שמעיד עליך. ומה שאמר בִּתְחִלָּה ' הִתְעָם ', וְלִבְסוֹף ' בְּקִרְבָּם ' פירוש בתחלה כשהוא בסוג הלך התעם לעקם הדרך הישרה וללכת בדרך אחרת הרעה, ולבסוף כשהוא בסוג איש אז שוכן בקרבם שהוא בעל הבית. ומה שאמר אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם , מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב , מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ , נמצא אבר זה פעם רעב פעם שבע, ושני דברים אלו נרמזו בשמו שהוא אֵבֶר, והיינו א' דאבר בחילוף אחה"ע הוא ע' נמצא אבר הוא אותיות רָעֵב, ואם תחליף גם אות ר' של אֵבֶר בזשר"ץ בשי"ן יהיה אבר אותיות שָׂבֵעַ.

אִלְמָלֵא שְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶן שֶׁל שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. נראה לי בס"ד התשובה רמוזה בסופי תיבות שלשה שמות שלהם שהם יִשְׂרָאֵ ל יַעֲקֹ ב יְשׁוּרוּ ן , שהוא לבן שרומזים לתשובה המלבנת עונות ישראל, ולכן 'לבן' [82] גימטריא 'אם אם' שהיא כוללת תשובה מיראה זו אם תתאה מלכות, ותשובה מאהבה זו אם עלאה בינה, ולזה אמר נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, 'רַגְלֵיהֶן' רמז לתשובה שרמוזה בסוף שמותם. אי נמי רַגְלֵיהֶן רמז לאבר התשמיש המכונה בשם רֶגֶל כנודע שבו עיקר תגבורת התאוה של היצר הרע. והא דלא הביא רב אחא קרא של (יחזקאל לו, כז) 'וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם' שהביא רב פפא, משום דסבירא ליה זה נכלל באותו פסוק של (יחזקאל לו, כו) 'וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן' כי הוא סיום אומרו וַהֲסִרֹתִי וכבר הוא זכר פסוק זה, ורב פפא אמר אף מהאי קרא דהוא סיום פסוק וַהֲסִרֹתִי שמעינן דבר חדש שאמר יתן רוח חדשה שעל ידה יתגברו על החומר שלהם ולא יהיו נשמעים ליצר הרע אף על פי שעודנו בעולם.