עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבניהו על שבת

בניהו על שבת נו

Benayahu on Shabbos 56b (Benayahu on Shabbat 56b) · בניהו על שבת · free full Hebrew text

Open in the reader →

נַצָּא בַּר נַצָּא. יש להקשות הוה ליה לקראו 'מריב בר מריב' כלשון הכתוב דקראו 'מְרִיב בַּעַל' (דברי הימים א' ט, מ), וכן בשאול כתיב 'וַיָּרֶב בַּנָּחַל' (שמואל א' טו, ה) והן אמת דמשמעות נַצָּא הוא לשון רִיב, אבל למה לא קראתו כלשון הכתוב? ונראה לי בס"ד על דרך מה שאמרו הראשונים ז"ל בפסוק: צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, (שיר השירים א, ח), מה צאן זה מקבלים היסורין בשתיקה, דכתיב וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה (ישעיה נג, ז), כן ישראל מקבלים עליהם היסורין בשתיקה, ולכן נקראים 'צֹּאן' דכתיב וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי (יחזקאל לד, לא) ולכך אמר: צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי 'הַצֹּאן' שתהיו כצאן לקבל היסורין בשתיקה. ולכן מפיבושת שלא קבל היסורין בשתיקה, אלא אדרבה עשה מריבה עם בעליו שהטיח דברים, נמצא לא הלך בְּעִקְבֵי הַצֹּאן אלא עשה היפך מידת הצאן, ולכן קראתו נַצָּא , שהם אותיות צֹּאן בהפוך, כי צֹּאן בהפוך אתוון נַצָּא, על שם שנהג היפך הצאן.