בניהו על שבת נו.

רַבִּי, דְּאַתִּי מִדָּוִד מְהַפֵּךְ וְדָרִישׁ בִּזְכוּתֵיהּ דְּדָוִד. יש להקשות תיבת מְהַפֵּךְ לשון יתר הוא? ונראה לי בס"ד, על פי מה שכתוב בספר קהילת יעקב ז"ל בשם ילקוט ראובני, שיש מלאך למעלה שמו 'בְּרִי' שהוא מוכן ומזומן תמיד ללמד סנגוריא על ישראל. ועל כן נקרא החכם בשם רַבִּי בהפוך אתון בְּרִי , ללמדך שצריך החכם להיות מלמד תמיד סנגוריא על ישראל, עיין שם. וידוע כי רבינו הקדוש נקרא בפי הכל בשם 'רַבִּי' בסתם, כאילו שם העצם שלו הוא רַבִּי. ולזה אומר מְהַפֵּךְ וְדָרִישׁ בִּזְכוּתֵיהּ, פירוש מְהַפֵּךְ בשם התואר שלו להיות צירוף בְּרִי, כשם המלאך שלמעלה, וְדָרִישׁ בִּזְכוּתֵיהּ דְּדָוִד. אי נמי, מְהַפֵּךְ וְדָרִישׁ בִּזְכוּתֵיהּ דְּדָוִד, כי דוד המלך עליו השלום שמו נקרא ביושר דוד וגם נקרא למפרע דוד, להורות כי הוא שוה בצדקות מתחילתו ועד סופו, דהיינו בבחרותו ובזקנה, וכמו שאמרו (סוכה נג.) אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו, ואשרי זקנתינו שלא ביישה את ילדותינו. ובהיפוך זה מגיד ומודיע שלא חטא בבת שבע, ולכן עושה זה הרמז המוכח מן היפוך שמו במערכה לדרוש הזה דדריש בפסוק מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר הֳ' וכו' (שמואל ב' יב, ט).

לֹא קִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרַע, דְּבָרִים הַנִּכָּרִים חָזָא בֵּיהּ. יש להקשות, מה הם דְּבָרִים הַנִּכָּרִים? אם משום שלא עשה רגליו ולא עשה שפמו, אין זה כדאי לחשבם דְּבָרִים הַנִּכָּרִים שמעידין כי דברי ציבא אמת הן. ונראה לי בס"ד, כי דְּבָרִים הַנִּכָּרִים הן דבריו של מפיבושת שאמר 'עַבְדִּי רִמָּנִי' והוסיף לדבר ולומר וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ (שמואל ב' יט, כז-כח) דנמצא שאמר למלך שדיבר עליו צִיבָא רכילות, ומה שתרצה לגזור בעבור זאת עֲשֵׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. וקשה, הלא צִיבָא דבר למלך בינו לבינו, ומהיכן ידע מפיבושת שדיבר עליו רכילות? אלא ודאי מפיבושת דבר לפני עבדו דברים אלו שאמר לו עתה תשוב המלכות אלי. וכיון שידע שהוא אמר כן לפני ציבא, חשש פן ציבא גילה זה למלך, ולכך אמר עתה וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וכו' וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, ואלו הן דְּבָרִים הַנִּכָּרִים דחזה דוד המלך עליו השלום במפיבושת. ובזה ניחא לתרץ דקדוק אחר, למה הוצרך תלמודא להביא כאן גם המקראות של וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ (שמואל ב' ט, ד), וְלָמָּה לֹא הָלַכְתָּ (שמואל ב' יט, כו) וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עַבְדִּי רִמָּנִי וכו' (שמואל ב' יט, כז), וגם בזה ניחא מה שאמר לו דוד המלך עליו השלום לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ (שמואל ב' יט, ל) פירוש יש היכר שדברי ציבא אמת, כי לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ לומר וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וכו' וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, כי מהיכן ידעת שריגל בך ודיבר לשון הרע לפני עליך, אם לא כי אתה יודע בעצמך שדברת דברים הנוגעים לי, וחשבת שודאי הגיד אותם לי, וצריך להענישך, ולכך אמרת לי וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.