בניהו על ראש השנה לב.

רַב יוֹסֵף אָמַר: כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע פרשתי בס"ד, הא דנקיט דברי רב יוסף קודם דברי רבי יוחנן משום דרב יוסף בא לפרש מילתא דרבי לוי שאמר 'כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה הִלּוּלִים' ומה טעם הוא זה? אלא היינו משום דעשרה הלולים הם 'כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת' ונמצא גם לרבי לוי מה שאנו אומרים עשרה מלכיות יום זה הם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עיין שם. וכאן אפרש בס"ד טעם לדבר זה, מאחר דכונת רבי לוי הוא כך, הוה ליה למימר להדיה כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת ולמה נקיט עֲשָׂרָה הִלּוּלִים? ונראה היינו טעמא דלא נקיט רבי לוי להדיה כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת משום דחש לתרעומת המינין שרואין שאנחנו עושין זכר לעשרת הדברות ביום זה היקר ונעלה מאד, יאמרו אלו עשרת הדברות הן עיקר והשאר ח"ו אין בהם ממש, כי מהאי טעמא ביטלו רז"ל קריאת עשרת הדברות שהיו נוהגין לקרותם בתורת חובה בכל יום כמו קריאת שמע, ולא אמר רבי לוי 'כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה הִלּוּלִים' להסתיר הטעם כי לגבי דידן ידעינן טעם עשרה הלולין הוא כנגד עשרת הדברות, ואם כן כאלו אמר להדיה טעם העשרה מלכיות הוא 'כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת'. והא דהוצרך לפרש ' שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי ' נראה לי בס"ד לומר דאין בגופן של עשרת הדברות הפרש בינם לבין שאר מקראות התורה, ורק זו בלבד, דאלו העשרה נאמרו לישראל במעמד הר סיני שנאמרו למשה בסיני לעיני כל ישראל, והשאר לא שמעום ישראל במעמד הר סיני, אלא אמרם משה רבינו ע"ה להם מפי הגבורה כל דבר ודבר בעת אחד, וזמן אחד, אך מצד גופן אין הפרש אלא אלו ואלו דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים .