בניהו על ראש השנה לה.

לֹא פָּטַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא עַם שֶׁבַּשָּׂדוֹת; מַאי טַעֲמָא? מִשּׁוּם דְּאַנִּסֵּי בִּמְלָאכָה. עיין מה שאמר בס"ד בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע , דמה שזוכים גם העם שבשדות בברכת כהנים אינו על פי הדין בדיני אדם, אלא רק הוא כפי דיני שמים דאונסא כמאן דעביד הוא בדיני שמים ואין זה אלא על פי מדת החסד כי לפי מדת הגבורה צריך שיתנהגו עם האדם כפי דיני אדם, וידוע מי שעובד את השי"ת מאהבה יתנהגו עמו בבית דין של מעלה במדת החסד מדה כנגד מדה, אבל העובד מיראה יתנהגו עמו במדת הגבורה, ולפי זה מה שזוכין גם עם שבשדות בברכת כהנים הכל הוא בעבור שעובדין את הקב"ה מאהבה. ובזה יובן בס"ד נוסח הברכה שמברכים הכהנים 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה' תיבת 'אֶת' לשון יתר, אך באה האת לרבות עם שבשדות ואלו זוכים מצד האהבה שהם עובדים השי"ת מאהבה. ובזה יובן בס"ד הטעם מה שיכולין הכהנים לברך את ישראל בכמה מיני טובה בבת אחת כי בברכת כהנים יש ברכות הרבה על שמירה ועושר ומזונות וחכמה ושלום, ואנן קיימא לן אין שואלין ב' מיני שאלות בבת אחת מן השמים, אך כתבו המפרשים דאם האדם עובד את ה' מאהבה יוכל לשאל כמה שאלות בבת אחת. ובזה פרשתי בס"ד מאמר התנא (משנה אבות ו, א) 'כָּל הַלּוֹמֵד בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה' דהיינו לומד לשמה שלא על מנת לקבל פרס, אם כן נמצא הוא עובד מאהבה, ועל ידי כך זוכה לדברים הרבה בתפילתו שיוכל לשאל שאלות הרבה בבת אחת על כמה מיני טובה וחיים . בשם ה' נעשה ונצליח ליקבה"ו