בניהו על ראש השנה יז

אֲפִלּוּ הֵבִיא כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין מוֹחֲלִין לוֹ. בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע פרשתי נְבָיוֹת לשון עובי רוצה לומר איילות מעובים שהם שמנים הרבה שמעובין בשומן, והיינו דאם נפרש נְבָיוֹת הוא מקום כמו שפירש המצודות בישעיה (ישעיהו ס, ז) בפסוק 'אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ' לא יתיישב היטב אומרו כאן 'כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם' דמשמע מדבר על אלים הנמצאים בכל מקום שבעולם, מיהו לפירוש הרד"ק ז"ל בישעיה שלא פירש נְבָיוֹת שם מקום אלא פירש על הערביים יושבי אהלים שקורא אותם הכתוב בשם קֵדָר (תהלים קכ, ה) ובשם נְבָיוֹת, אפשר לומר אמר כאן 'שֶׁבָּעוֹלָם' בשביל דאלו הערביים מפוזרים ומצויים בכל מקום, ברם בגוף המקרא הנזכר אין פירוש הרד"ק מרווח כיון דאמר 'כָּל צֹאן' הנה שם צֹאן כולל אלים ורחלים והיינו של קדר היינו של נביות! אבל להמצודות שפירש נביות שם מקום יתיישב שפיר הכתוב, דאחר שאמר 'צֹאן קֵדָר' אמר עוד דבר חדש על אלים אשר במקום הנקרא נְבָיוֹת שהם מובחרים, ואין זה 'צֹאן קֵדָר' דנקיט ברישא, ולדידן דפרשנו נְבָיוֹת רוצה לומר מעובים דהיינו שמנים יבא מאמר שבעולם לנכון יותר, ולדידן גם פסוק ישעיה הנזכר משמעותו מעובים ושמנים, והבוחר יבחר ודברי תורה כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע (ירמיהו כג, כט) .