בניהו על מגילה כט.

מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. נראה דדרכם היה לאחר שיבא החתן לבית הכלה ועושים שם חופה ושבע ברכות ואחר כך הולכת הכלה לבית החתן עם הנשים המלוים אותה ואחריה הולך החתן עם האנשים אשר הולכים עמו ואלו האנשים ההולכים עם החתן נחשבת הליכתם ולויה שלהם לכבוד הכלה שהיא יוצאה מבית והולכת לבית החדש שהוא בית חדש שלה אבל החתן הוא הולך לביתו ומקומו ולכן קורין לויה זו הכנסת כלה ואין קורין אותה על שם החתן דאין זו כניסה חדשה אצלו כי הוא נכנס לביתו.

תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וְשִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרָא. עיין במהרש"א ז"ל. ונראה לי בס"ד כי זה עושין לְמַאן דְּקָרִי וְתָנִי והיינו קרי תורה שבכתב שהיא תנ"ך ותני משניות וכדמסיק הני מילי למאן דקרי ותני ולכן בעבור כבוד תורה שבכתב שהיא תנ"ך עושין כבוד בי"ב אלף גברי כי התורה יש בה ארבע חלוקות שהם טנת"א שהם ט עמים נ קודות ת גין א ותיות ואלו הטנת"א ישנם בשלשה שהם תורה נביאים כתובים שכל אחד מהם יש בו טנת"א דהתגין ישנו גם בנביאים וכתובים ולכן מגילת אסתר מתייגים אותה אף על פי שהיא כתובים כי ד' בחינות אורות של טנת"א שייכים בכל התנ"ך ונמצא בין הכל יש י"ב בחינות אורות של טנת"א בתורה שבכתב ולכן כנגד זה עושים למאן דקרי בי"ב אלף גברי ובעבור כבוד המשנה דתני שהיא ששה סדרים עושים כבוד בשיתא אלפי שפורי.

"וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּבָבֶל. נראה לי בס"ד הא דקראם 'מִקְדָּשׁ מְעַט' ולא אמר 'מִקְדָּשׁ קָטָן'? כי ידוע דבית המקדש נקרא אוצר דכתיב (מלאכי ג, י) 'הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר' והטעם כי הוא מכוון כנגד אוצר העליון דעליו כתיב 'יִפְתַּח הֳ' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם' ושם אדנ"י בשלימותו באות א' הוא גבורה ממותקת כי אות א' בא משם אהי"ה כנודע וכשהוא חמשה שמות כנגד חמש גבורות הנה הוא עולה שכ"ה בסוד נַעֲרָה [325] כד קבלת דכר, ולכן 'אוֹצָרוֹ הַטּוֹב' [325] עולה שכ"ה כמנין חמש שמות שם אדנ"י בשלימותו בסוד הנייתוק של הגבורה, ולזה אמר יִפְתַּח הֳ' לְךָ אֶת 'אוֹצָרוֹ הַטּוֹב' אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, דאמרו רז"ל בגמרא (תענית ב.) למה נקראים גבורות גשמים מפני שהם יורדים בגבורה ודוק היטב. והנה בית המקדש העקרי הוא מכוון כנגד אוֹצָרוֹ הַטּוֹב שעולה שכ"ה אבל בתי כנסיות ובתי מדרשות אינם מכוונים כנגד אוֹצָרוֹ הַטּוֹב שהוא שכ"ה ואם תחסר מן מספר מִקְדָּשׁ [444] מספר שכ"ה [325] ישאר מספר מְעַט [119] לכך אמר וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ שהם יחסרון מן מקדש העקרי שבה וישאר להם מספר מְעַט מן מספר מקדש.

שְׁמַע מִינָהּ, הַאי מַאן דְּיָהִיר, בַּעַל מוּם הוּא. קשא מה חדוש קא משמע לן בזה? הלא הגאוה היא רעה והכל יודעין שהגאה הוא רע ומשוקץ וראוי לגנותו בשם רע ומשוקץ דהוא מגנהו טפי מן אומרו בעל מום! ונראה לי דבא ללמדנו שתפילתו פסולה כי תפלה במקום הקרבה ועבודה ובעל מום פסול לעבודה.