עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבניהו על מגילה

בניהו על מגילה לא:

Benayahu on Megillah 31b · בניהו על מגילה · free full Hebrew text

Open in the reader →

אֶלָּא הֵיכִי עָבִיד. קשא מה שאלה זו שצריך להשיב עליה ואפילו תינוק יודע זה להתחיל פסוק הקודם על הפרענות כדי לברך ברכה ראשנה ויסיים בפסוק שאחר פסוקי הפרענות כדי לברך ברכה אחרונה? ונראה לי דודאי זה פשוט שכך צריך לעשות אך מסתפק השואל אם די לומר פסוק אחד או צריך להוסיף ענין אחד שלם בתחלה וענין אחד שלם לבסוף? והשיב תנא דסגי בפסוק אחד. ומה שאמר תָּנָא כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל יש להקשות למה כפל לשונו וסגי לומר 'תָּנָא מַתְחִיל בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּמְסַיֵּם בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵיהֶם'? ונראה לי הא דכפל התנא לשונו לרמוז לנו דין אחר לפי דרכו דאם כבר קרא לעולה שקדם עד פסוקי הפרענות מותר לו לכפול פסוק הקודם לקראו עם פסוקי הפרענות, ולא תאמר כיון שקראו לא יחזור ויקראנו ולכן כפל התנא לשונו לרמוז דיזדמן בזה לפעמים שיכפול פסוק שלפניהם ולית לן בה.

הַלָּלוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים אֲמוּרוֹת, וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה אֲמָרָן. וְהַלָּלוּ בִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲמוּרוֹת, וּמֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן. נראה לי בס"ד גם תוכחה של כי תבא קבלם משה רבינו ע"ה מהקב"ה ברוח הנבואה ואפילו אות אחד מעצמו לא אמר! אך הענין הוא כי משה רבינו ע"ה היתה שכינה מדברת מתוך גרונו שהיה אור שכינה שורה בגרונו ומוציא הדברים לישראל ולכך נחשב להם כאלו השי"ת מדבר עמהם הדברים האלה ולכן אמרו רז"ל משה רבינו ע"ה נתגאה בזה שהיה אומר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה הֳ', 'זֶה' דייקא מה שאין כן שאר נביאים שומעים הדברים מהקב"ה והם מדברים עם ישראל כאותם הדברים ששמעו בדקדוק, ולכן אומרים כֹּה אָמַר הֳ' כלומר כדברים האלה אמר ה' לנו לאמר לכם וקים להו לרבנן שדברי התוכחה של פרשת כי תבא כשאמרה משה רבינו ע"ה לישראל לא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו באותם הדברים אלא אמרם לישראל כמאמר שאר נביאים שמוציא דברים מפיו כאשר שמען מהקב"ה. ועל זה אמר הַלָּלוּ של בחקותי בִּלְשׁוֹן רַבִּים אֲמוּרוֹת וזה קושי אחד ועוד קושי אחר דְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה אֲמָרָן כלומר כאשר אמר אותם לישראל היתה שכינה מדברת מתוך גרונו ונמצא כאלו ישראל שמעו אותם מפי הגבורה ממש אבל הַלָּלוּ של כי תבא נוחין בתרתי חדא כי בִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲמוּרוֹת ועוד מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן רוצה לומר כשאמרם לישראל לא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו אלא אמרן מפי עצמו כאשר שמע אותם מהקב"ה והוא כשאר דברי נבואה שהנביאים מדברים עם ישראל.