בניהו על עירובין יד

אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמָע מִינָהּ: הַאי גּוּדְשָׁא, תִּלְתָּא הֲוָה. קשה וכי זה הוא כלל בכל כלים שבעולם, והלא אין זה אלא רק בכלי הדומה לים של שלמה, וכמ"ש רש"י ובכלי שגבהו כחצי ארכו ורחבו קאמר כים? וראיתי לרש"י ז"ל בשבת דף ל"ה ע"א בד"ה: שהן כוריים, שכתב וז"ל: שהגודש מחזיק בכלים שלהם שהיו עשויין בים שעשה שלמה גובהן כחצי רחבן והן עגולים, עכ"ל. ומדבריו אלו למדנו שבזמן הגמרא כל הכלים שלהם שמודדין בהם כך הם עשויין שיהיה גובהן כחצי רחבן כדי שיעלה הגודש שליש, וכונתם בזה כדי להקל מעליהם המלאכה של המשקל, שדבר הנמכר במדה מחוקה שומתו ידועה, דרך משל שנמכר בשתים, ואם יזדמן אדם שרוצה מדה גדושה והמוכר נותן לו כך אז הוא חייב לשלם למוכר שלשה, וזו היא מילתא פסיקתא, ולכך כתב רש"י ז"ל שהגודש מחזיק שליש כגודל שלהם, ולפי זה אביי אמר כלל זה מילתא פסיקתא על כלים שלהם בזמן הגמרא שהיה דרכם בכך. ברם הא קשיא, דזה החשבון שעולה הגודש שליש כדנקיט תלמודא הכא, הוא אינו אלא רק בהיכא דחמש אמות הגובה, הם שתים מרובעות ושלשה עגולות, דאם היו כולם מרובעות יעלה הגודש פחות משליש, ואם היו כולם עגולות יעלה הגודש יותר משליש, ואם כן אם נאמר שהיו הכלים שלהם נמי עשויים כך כעין ים של שלמה, שיהיה הגובה שני חלקים מן החמש מרובעות ושלשה חלקים מן החמש עגולות, כדי שיעלה בידם הגודש שליש בכלים אלו, שבזה יהיו יכולים למכור לפעמים בגודש ולא יצטרכו לשקול במאזנים כלל אלא יגדוש לו וזה ישלם שליש המעות יותר על דמי המחק, אם כן למה רש"י ז"ל בגמרא דשבת סיים והן עגולות, דמשמע כל אמות הקומה הם עגולות, דזה אי אפשר, יען שאם הגובה הוא חצי הרוחב ואמות הגובה כולם עגולות יהיה הגודש יותר משליש? ונראה לי בס"ד דלא ניחא ליה לרש"י ז"ל לפרש שהיה הגובה מקצתו עגול ומקצתו מרובע, כי בשלמא שלמה המלך עליו השלום עשה כן מפני שהיה לו בזה כונה סודית ורמז עמוק, וגם כי הוא קבוע ואינו מטלטל ממקום למקום ולא יתקלקל אף על פי שהוא עשוי מחתיכות מורכבות, אך כלי של המדה שמוכרים וקונים בו, אף על פי שיעשו הגובה חצי הרוחב אין דרך לעשותו משונה שיהיה מקצתו עגול ומקצתו מרובע, יען כי זה הכלי הוא מטלטל ממקו למקום כדי למדוד בו, וגם הם ממלאים אותו ושופכים לכליו של לוקח, ואם יהיה גבהו מחציתו עגול ומחציתו מרובע לא יתקיים הכלי, יען כי באופן זה מוכרח שיהיה חתיכות מחוברים זה בזה שהעיגול בפני עצמו והמרובע בפני עצמו, וירכיבום זה עם זה ויחברום על ידי בדיל ועופרת לחים, ואז יתקלקל חבורם כששופכין אותו לכליו של לוקח שיכבידו החתיכות זה על זה בעת שמגביהין אותו בהיותו מלא לשפוך אותו לכליו של לוקח, שיהיו ניתקים החלקים מחמת הכובד, דאין זה קבוע ועומד במקום אחד כמו הים שאינו מטלטל, על כן מוכרח שיהיה הגובה כולו עגול או כולו מרובע כדי שיהיה כולו מחתיכה אחת. ולכן פירש רש"י והן עגולות, ואין הכי נמי ההפרש שיש בחשבון השליש של הגודש בהיות הגובה כולו עגול שיהיה יתרון בגודש על השליש, יבליעו זה החשבון בעיגול הגובה שיהיה מרווח יותר באופן שיעלה הגודש שליש יותר על מילוי הכלי בדקדוק, וכיון שזה ההפרש צריך לעשותו בבליעת הגובה באויר שבתוכו, תהיה להם הבלעה זו כשיהיה הגובה עגול בנקל יותר מאם יהיה מרובע, ולכן פירש רש"י והן עגולות, ועיין למהרש"א ז"ל מ"ש כאן בזה ולא זכר שר מ"ש רש"י ז"ל על זאת בגמרא דשבת אשר הבאתי לעיל, דמשם משתמע לן טפי בדבר זה דנקיט תלמודא הכא.