בניהו על ברכות מה.

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת חַיָּבִין לְזַמֵּן וְכוּ'. גְּמָרָא. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַב אַסִי: דְּאָמַר קְרָא: (תהלים לד, ד) "גַּדְּלוּ לַהֳ' אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו". מקשים, אמאי הוצרך להביא סיפיה דקרא גם כן, דכתיב: וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו, מאחר דהוכחתו היא מרישיה דקרא גַּדְּלוּ לַהֳ' אִתִּי? ונראה לי בס"ד, דאיכא למידק מנא ליה דקאי על זימון דברכת המזון, דילמא קאי על ברכו דעליית ספר תורה, או ברכו דקדיש, שהעולה או האומר קדיש אומר להם בָּרְכוּ אֶת הֳ' הַמְּבֹרָךְ, והקהל אומרים בָּרוּךְ הֳ' הַמְּבֹרָךְ, וחוזר הוא ואומר בָּרוּךְ הֳ' הַמְּבֹרָךְ, ולזה אומר: גַּדְּלוּ לַהֳ' אִתִּי , ועל כן הביא סיפיה דקרא דכתיב: וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו , שהדברים כפולים, אלא ודאי דקאי על הזימון דברכת המזון, דאחר הזימון אומרים ברכת המזון שיש בה ד' ברכות כנגד ד' אותיות שם הוי"ה ב"ה, וכנגד ד' מילואים ע"כ ס"ג מ"ה ב"ן, ובכל ברכה מכוונים במילוי אחד. ולז"א: גַּדְּלוּ לַהֳ' אִתִּי – בזימון, ואחר כך וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו – בברכת המזון, שמו דייקא שהיא ד' ברכות כנגד ד' אותיות השם, וכנגד ד' מילואיו.