בניהו על ברכות מד.

טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגְּלָתָא מִשִּׁיתָּא מַטְוִיתָא, מֵאַרְבַּע מְבוּשַׁלְתָּא. נ"ל בס"ד דרך רמז, בֵּיעֲתָא מְגוּלְגְּלָתָא רמז לסודות התורה, כי חלק הסוד יתייחס לגולגולת, ששם מוחין חב"ד [חכמה, בינה, דעת] והוא ראש לכל הלמודים. גם ידוע דחלק הסוד רמוז באות י' דשמא קדישא, וכתבתי במקום אחר בס"ד, י' במילואה יו " ד , אות הפשוט של י ו"ד רומז על חלק הסוד, ואות ו' במילוי י ו "ד רומז לחלק העיון והסברא של חלק הנגלה של התורה, כי בחלק הנגלה יש שני לימודים, אחד הוא העיון והסברא שצריך ללומדו בששת ימי החול והוא בששה סדרי משנה. ואות ד' של מילוי יו" ד הוא רמז ללימוד הגרסא שבחלק הנגלה של התורה, והוא ארבע אמות של הלכה שיש להקב"ה בעולמו, כמ"ש רז"ל (ברכות ח.) והסברא זה נקרא אֵשׁ, שצריך להתלהב בו ולהלחם בו, ולימוד הגרסא נמשל לְמַיִם שהוא נח כמים. ובזה יובן בס"ד, טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגְּלָתָא כלומר: טוב דבור של תורה שהוא בחלק הסוד המתייחס לגולגולת, מִשִּׁיתָּא מַטְוִיתָא , פירוש: יותר מלימוד העיון והסברא שדומה לְאֵשׁ, שהוא בששה סדרי משנה, ונלמד בששה ימי השבוע, וגם הוא יותר טוב מֵאַרְבַּע מְבוּשַׁלְתָּא , ר"ל: טוב גם מלימוד הגרסא דנקרא מַיִם, הרמוז באות ד' דמילוי יו" ד , כי לימוד של הסוד הרמוז באות י ' טוב יותר מן לימוד העיון הרמוז באות ו' דמילוי י ו "ד, ומן לימוד הרמוז באות ד' דמילוי יו" ד.