בניהו על ביצה לב

כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחָן חֲבֵרוֹ, הָעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ. בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע חלק ב' פרשתי בס"ד דוקא הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחָן, כגון שחבירו הבטיחו מה שישאר אחר אכילה יתן לו, כי כיון שהבטיחו על שיור זה יהיה ספק, דשמא לא ישיירו כלום, אבל אם הבטיחו לשלוח מקדירתו אין בזה ספק כי בקדרה ודאי יש וכאשר לוקחין מן הקדרה להביא על השלחן מציחין גם בעבורו, דהתבשיל עדיין לא נאכל ממנו כלום, וכיון דודאי יאכל אין עולם חשך בעדו, כך היא כונתו כמו שכתבתי שם, והדברים הובאו שם בקיצור. והא דנקיט לשון 'חשך' נראה לי בסוד דאמרו רז"ל בגמרא דשבת (שבת קד.) אָלֶף־בֵּית, אַלֵּף בִּינָה. גִּימֶל־דָּלֶת, גְּמוֹל דַּלִּים. מַאי טַעְמָא, פָּשׁוּט כַּרְעֵיהּ דְּגִימֶל לְגַבֵּי דָּלֶת? שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחֲרֵי דַּלִּים דְּלֵהָדֵר אַפֵּיהּ שלא יבוש העני ממנו, נמצא אותיות גימל דלת הם שייכים לעשיר בעל השלחן שהוא גומל דלים. והנה בשני אותיות אלו יש אות ל' והיינו דאות למ"ד ראשו זקוף למעלה מכל האותיות וזה מורה אות ל' של גימל מה שאמר מונבז המלך אבותיו גנזו למטה ואני גנזתי למעלה (בבא בתרא יא.) , ובאות ל' השני אשר באות דלת יש בו רמז למה שאמר עוד מונבז המלך אבותיו גנזו במקום שהיה שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת, כי כל גבוה אין יד שולטת בו. נמצא יש שני ל' באותיות גימל דלת האמור על העשיר שהוא גומל דלים שרמוז בהם יתרונות הנזכר, וזה המצפה על שלחן אחרים שאין לו שלחן משלו יחסר לו אות ל' מן שלחן כנגד חסרון אות למ"ד של גימ"ל, וגם יחסר מספר ל' שהוא כנגד ל' השני של דלת מן מספר נון דשלחן, נמצא אותיות שֻׁלְחָן נעשו אצלו חֹשֶׁךְ, ולזה אמר עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ.