בניהו על ביצה כא.

אָמַר לֵיהּ: עוֹרְבָא פָּרַח. נראה לי בס"ד מתחלה נמי לא השיאו לדבר אחר וגם לא הוציא שקר מפיו, אלא אין כונתו לומר עורבא שהוא רוצה לומר עוף העורב אלא הוא לשון עריבות, ולשון מליצה הוא דרוצה לומר העריבות של גופי פרח ממני מחמת הטורח, ואין לי ישוב הדעת להשיב מילתא דצריך לה טעמא שצריך לעיין בה היטב.