בן יהוידע על יומא כא:

אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין דְּמַעֲרָכָה. יש להקשות היינו הך דאליהו זכור לטוב שאכלה לחין ויבשין כיון דהיה שם מים היינו לחין? ונראה לי דהיה בָּאֵשׁ אֵלִיָּהוּ דבר יתר על אֵשׁ דְּמַעֲרָכָה שלא נעשה גחלים ואפר כלל אלא נבלעו הכל בה אבל אֵשׁ דְּמַעֲרָכָה שורפת דוקא, וגם הבשר שהוא הלח נעשה גחלים כמו הנעשה בעצים. וכן ראיתי להריטב"א ז"ל שכתב אוכלת לחים ויבשים, פירוש שולטת אף בבשר הקודש ועושה אותו כגחלים עד כאן. ונראה לי מה שאמרו 'מצוה להביא מן ההדיוט' שהוא ממדורת בית המוקד כמו שכתב הריטב"א ז"ל היינו טעמא כדי שיהיה עשן, ומזה העשן דאברים ופדרים נזונין חיילות של סטרא אחרא ולא נפקין לשטטא בעלמא, וכמו שכתוב בספר קהילת יעקב. ועיין זוהר תרומה דף ק"ל. וכתב קהילת יעקב דמעשן של קרבנות ניזון קליפת נֹגַהּ שמשם נפש הבהמית של ישראל ונפש בהמות טהורות, יעוין שם. וכיון שיש צורך בעשן אם לא יביאו מן ההדיוט לא יהיה עשן מאש של מעלה בלבד.

מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַכֹּל צוֹפִין בַּעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה. נראה לי בס"ד רמז לדבר ממה שאמר הכתוב (תהלים סח, ג) כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף, רוצה לומר כמו נידוף עשן המערכה, כן תנדוף המטר לעולם! ונראה כי בעשן הקרבנות היוצא מתתא לעילא יהיה סימן למטר היורד בזכות הקרבנות מעילא לתתא. ומה שאמרו נוֹטֶה כְּלַפֵּי מִזְרָח הַכֹּל שְׂמֵחִים , קצת קשה איך ישמחו העניים והלא כיון דאין הפירות נרקבין אוצרים אותם ונמכרים ביוקר? ונראה לי כיון דהזריעה מוצלחת בהם שמוציאה הארץ על חד שבע יהיו הפירות מרובים ואף על פי שאוצרים אותם מוכרים בזול מחמת רבוי הנמצא.

מִזְרָחִית לְעוֹלָם יָפָה, מַעֲרָבִית לְעוֹלָם קָשָׁה וְכוּ'. פירוש כיון דאמר על העשן נוֹטֶה כְּלַפֵּי מִזְרָח הַכֹּל שְׂמֵחִים נמצא מנשבת רוח מערבית דעל ידי כך נדחה העשן ונוטה כלפי מזרח, ומה שאמרו 'נוֹטֶה כְּלַפֵּי מַעֲרָב הַכֹּל עֲצֵבִים' נמצא מנשב רוח מזרחית דעל ידי כך העשן נדחה כלפי מערב. ולפי זה נמצא מערבית יפה מזרחית קשה ואיך קאמר 'מִזְרָחִית לְעוֹלָם יָפָה, מַעֲרָבִית לְעוֹלָם קָשָׁה'? ומשני הָא לָן וְהָא לְהוּ דרבי יצחק קאי על ארץ ישראל והברייתא קאי על בבל דמזרחית יפה.