בן יהוידע על תענית ו

מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן לִקְרַאת כַּלָּה. עיין רש"י שני אופנים [רש״י: שירדו כל כך שכשהטפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה, מפי מורי. לישנא אחרינא שהשווקין מקלחין מים שוק מקלח וזה מקלח כנגדו] וצריך להבין למה דימה מי גשמים בדמיון חתן וכלה, הן לפירוש ראשון הן לפירוש שני, וכי לא יש בעולם שנים יוצאים זה לקראת זה אלא רק חתן וכלה? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל שיורד עם הגשמים מלמעלה כח אור הנקרא מ"ד [מיין דכורין] וכנגדו עולה אור מן מים התחתונים שהם ניצוצי קדושה הסגורים למטה ואלו הם נקראים מ"ן [מיין נוקבין] , וכנזכר לעיל, נמצא בירידת הגשמים נעשה חיבור וזווג מ"ד במ"ן כדוגמת חיבור חתן וכלה כי מן החתן יוצא מ"ד ומן הכלה מ"ן, ולכן דימה את הגשמים בדמיון חתן וכלה. ועוד נראה לי בס"ד שהגשמים יורדין בחסד באתערותא דלעילא קודם שתקדים אתערותא דלתתא והוא כדמיון החתן שהוא זכר והוא בחסד והוא המשפיע שיוצא לקראת כלה שהיא הנשפעת והוא המתחיל בהתעוררות כי הוא היוצא לקראתה להביאה אצלו ולא היא יוצאה לקראתו להביאו אצלה וכמו שאמרו חז"ל (קידושין ב:) 'כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה' (דברים כד, א) משל לבעל אבדה מי מחזר על מי? וכן נהג יעקב אבינו ע"ה שהוא החתן יצא לקראת כלה שיצא מארצו (בראשית כד, י) 'וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם' לקראת כלתו ויקחנה ויביאנה אצלו לארצו, מה שאין כן יצחק אבינו ע"ה לא נהג כן שלא יצא לקראת כלתו. וידוע דאנחנו בית ישראל יש לנו עם הקב"ה כביכול דין אשה ובעלה, ונרצה שיתנהג עמנו כמנהג יעקב אבינו ע"ה, ולכן אומרים (איכה ה, כא) 'הֲשִׁיבֵנוּ הֳ' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה' ולא תאמר (מלאכי ג, ז) 'שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם'. ובזה יובן הפסוק בישעיה (ישעיה מט, כו) 'וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב' כלומר אתנהג עמך כמנהגו של יעקב. ועוד נראה לי חָתָן יוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה , אם תניח אותיות חָתָן לקראת אותיות כַּלָּה, יהיה מזה צירוף כ"ח ת"ל ה"ן, וידוע שהיסוד נקרא תל בסוד (שיר השירים ד, ד) 'לְתַלְפִּיּוֹת' תל שכל פיות פונים בו (ברכות ל.) , ודו"ק. נמצא לפי זה גשמים שיהיה מהם שבע וברכה הם היוצאים חתן לקראת כלה, וידוע שהגשמים נקראים בשם 'שָׁלוֹם' וזהו שנאמר (תהלים קכב, ז) 'יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ', כלומר 'חֵילֵךְ' ראשי תיבות חָ תָן י וֹצֵא לִ קְרַאת כַּ לָּה כיון שהגיעו הגשמים שהם שָׁלוֹם לשיעור זה שמברכים עליו אז שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ שכל אדם שקט ושאנן ונח ביום הגשמים. ומה שאמר עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה , הכונה מודים לך דאף על פי שטיפות הגשמים מרובין הם, אתה מבדיל בין טיפה לטיפה, כדי שלא יהיו מטשטשים את הארץ.